הודעה על ידי Spaceboy » 16 נובמבר 2020 17:33
אז כבר פתחתי כמה נושאים באתר אבל ארשום כאן שוב:
לפני כמה שבועות שירתתי בבסיס סגור בדרום הארץ, אחרי כמה מפגשים עם הקבן וסיפור די ארוך העבירו אותי לבסיס יומיות, בפלמחים.
אני גר בצפון הארץ, ליד זכרון יעקב וזו נסיעה של שלוש שעות בכל כיוון. יש לי קהס 42 ותש 2 שקיבלתי מהקבן אבל זה מן הסתם לא עוזר ליומיות. הפתרון שלהם למצב שלי הוא לתת לי לישון בבסיס ולצאת מוקדם ביום שלישי וחמישי (לצאת ב3). אחרי שההורים שלי דיברו עם המפקד שלי, הוא נתן לי שבועיים להגיע מאוחר (עד 9 וחצי, זאת אומרת לצאת מהבית ב6 בבוקר) ולצאת מוקדם (ב3) עד שאני אפגש עם הקבן. הבסיס לא מותאם ליומיות בכלל, הוא ענק ורחוק מכל מקום, קשה להגיע לרכבת וגם מהרכבת זה עוד שעתיים וחצי הביתה.
מן הסתם שהפתרון שלהם לא עוזר בכלל כי העבירו אותי מבסיס סגור כדי שאני אעשה יומיות ולא אשן בבסיס כי זה היה המטרה שהקבן העביר אותי, כדי שאני אעשה יומיות. בנוסף הנסיעה הזו מתישה, חמש - שש שעות ביום בתחבורה ציבורית זה נורא. גם המקום והאווירה מדכאים, התפקיד הוא גוב שאני יושב במשרד תת קרקעי בלי טלפון, צריך לענות לטלפונים על תקלות כל היום כשהמפקדים יושבים על הראש שלך לידך.
אמא שלי די מעורבת בסיפור וסיפרתי לה שאני ממש לא רוצה להמשיך בצבא אבל ההורים רוצים שאני אסיים צבא ״כמו כולם״ וזה מה שיכין אותי לחיים. בגלל זה אני רוצה לעבור לבסיס הרבה יותר קרוב לבית שלי ולעשות שם יומיות נורמליות, או אפילו מקוצרות.
ביקשתי להיפגש עם הקבן וקבעו לי תור רק לסוף החודש. אני כנראה אדבר עם המפקדים כי אני אמור לישון בבסיס משבוע הבא בגלל שנתנו לי רק שבועיים הסתגלות ובכל מקרה התור ממש רחוק.
קראתי את טרגט 21 והרבה נושאים וצריך באמת להסביר בעיה אמיתית פסיכולוגית ולא רק להגיד קשה לי ואני לבד ובלי חברים (שזה האמת מה שאמרתי עד עכשיו). מה אני כן צריך להגיד? אני כן אמרתי תסמינים של דיכאון וחרדה שבאמת היו לי אבל אמרתי גם דברים שאמרתם לא להגיד. מה אני כן צריך להגיד שהבעיה אם הוא שואל?
חייב עזרה, תודה :/
אז כבר פתחתי כמה נושאים באתר אבל ארשום כאן שוב:
לפני כמה שבועות שירתתי בבסיס סגור בדרום הארץ, אחרי כמה מפגשים עם הקבן וסיפור די ארוך העבירו אותי לבסיס יומיות, בפלמחים.
אני גר בצפון הארץ, ליד זכרון יעקב וזו נסיעה של שלוש שעות בכל כיוון. יש לי קהס 42 ותש 2 שקיבלתי מהקבן אבל זה מן הסתם לא עוזר ליומיות. הפתרון שלהם למצב שלי הוא לתת לי לישון בבסיס ולצאת מוקדם ביום שלישי וחמישי (לצאת ב3). אחרי שההורים שלי דיברו עם המפקד שלי, הוא נתן לי שבועיים להגיע מאוחר (עד 9 וחצי, זאת אומרת לצאת מהבית ב6 בבוקר) ולצאת מוקדם (ב3) עד שאני אפגש עם הקבן. הבסיס לא מותאם ליומיות בכלל, הוא ענק ורחוק מכל מקום, קשה להגיע לרכבת וגם מהרכבת זה עוד שעתיים וחצי הביתה.
מן הסתם שהפתרון שלהם לא עוזר בכלל כי העבירו אותי מבסיס סגור כדי שאני אעשה יומיות ולא אשן בבסיס כי זה היה המטרה שהקבן העביר אותי, כדי שאני אעשה יומיות. בנוסף הנסיעה הזו מתישה, חמש - שש שעות ביום בתחבורה ציבורית זה נורא. גם המקום והאווירה מדכאים, התפקיד הוא גוב שאני יושב במשרד תת קרקעי בלי טלפון, צריך לענות לטלפונים על תקלות כל היום כשהמפקדים יושבים על הראש שלך לידך.
אמא שלי די מעורבת בסיפור וסיפרתי לה שאני ממש לא רוצה להמשיך בצבא אבל ההורים רוצים שאני אסיים צבא ״כמו כולם״ וזה מה שיכין אותי לחיים. בגלל זה אני רוצה לעבור לבסיס הרבה יותר קרוב לבית שלי ולעשות שם יומיות נורמליות, או אפילו מקוצרות.
ביקשתי להיפגש עם הקבן וקבעו לי תור רק לסוף החודש. אני כנראה אדבר עם המפקדים כי אני אמור לישון בבסיס משבוע הבא בגלל שנתנו לי רק שבועיים הסתגלות ובכל מקרה התור ממש רחוק.
קראתי את טרגט 21 והרבה נושאים וצריך באמת להסביר בעיה אמיתית פסיכולוגית ולא רק להגיד קשה לי ואני לבד ובלי חברים (שזה האמת מה שאמרתי עד עכשיו). [b]מה אני כן צריך להגיד?[/b] אני כן אמרתי תסמינים של דיכאון וחרדה שבאמת היו לי אבל אמרתי גם דברים שאמרתם לא להגיד. מה אני כן צריך להגיד שהבעיה אם הוא שואל?
חייב עזרה, תודה :/