אהלן חבר'ס , הייתי רשום כאן כמשתמש אחר אך שחכתי את הסיסמא אז זה משתמש חדש .
רקע על השירות והשגרה שלי (מי שלא רוצה לקרוא ורוצה להגיע לתכלס שידלג לפסקה הבאה):בנוב' 11 התגייסתי כלוחם .
4 חודשים של טירונות עבדתי על לצאת משם (בעזרת טרגט21) , הייתי במצב נפשי כבר על הפנים בגלל שכל הזמן משכו אותי והחזיקו אותי בכוח , התפנתי לבי"ח , פגעתי בעצמי בכל מיני דרכים, שנאתי את הצבא ! רק רציתי שישחררו אותי , בסוף הפסיכיאטרית השתכנעה(אחרי כ-3 פגישות) ואמרה לי שהיא לא יכולה להוציא אותי מהצבא ישר הלא לנסות מסגרת קלה יותר (ג'וב) קרוב לבית יומיות ,
רשמה לי קה"ס 42(קשיי הסתגלות) , ואמרה תנסה מקסימום תגיע אלי שוב אחרי כמה חודשים אני יוציא אותך כבר .
אז ניסיתי באמת (כבר 4 חודשים)
בתור נהג בוס בקרייה יומיות ארוכות יחסית 7:15 מתחיל לנסוע איתו מנקודת מפגש שלנו , מגיע לקרייה ולא עושה כלום עד 5-6 בצהריים ונוסעים הביתה .
מגיע כל יום הביתה ב6-6 וחצי , אוכל וישר נוסע לעבודה ב7 .
מסיים עבודה ב12 ממוצע
נרדם ב1-2
קם ב6
ז"א ממוצע של 4 שעות שינה בלילה
(מי שחשב לייעץ להפסיק לעבוד אז לא כי אני חייב לעבוד מפרנס את עצמי)
*השעות הן ממוצע , לפעמים מוקדם יותר ולפעמים מאוחר יותר
הבעיה:לא ישן מספיק שעות בלילה , עייף רוב היום , עצבני , חוסר כל מוטיבציה לצבא (בא רק להעביר את הזמן ומחכה רק לחזור הביתה לעיסוקים שלי) , לא מתחבר לאנשים במקום שאני נמצא בו , רבתי כבר עם קצין שם .
בקיצור המטרה שלי היא קיצור שעות משמעותי , לבוא ב9 ולחתוך ב2 בצהריים מושלם בשבילי גם ככה אני לא עושה שם כלום כל היום אז לפחות לקצץ את הסבל
אתם בטח שואלים למה לא לצאת כבר מהצבא וזהו ? אז מניסיון שדיברתי עם אנשים ובתור אחד ששקל בכבדות את הנושא
זה פשוט חבל , חבל לסגור דלתות בארץ(גם אם זה מעט מאוד דלתות) ועדיף לדעתי למצוא את הפשרה של מקום נוח שיתייחסו אליך סבבה ועם שעות קצרות .
נגיד יש לי חבר משרת ביפו 9 בבוקר עד 3-4 בצהריים , עם חדר מיטות ליד ככה שהוא ישן רוב היום , קם והולך הביתה .
בקיצור אני מחפש טיפים לשיחה עם הקבן
אני לא יכול לבוא שוב עם הקטע של להסתכל על הרצפה עם ורידים חתוכים ולהגיד שאני רוצה למות מאשר ללבוש מדים כי אני לא רוצה לצאת
איך להראות בעדינות מצוקה וקושי במסגרת ושהשעות מקשות עלי בתפקוד וצריך לשחרר ממני רק עוד קצת ולתת לי הקלה בשעות ? פשוט קשה לי להיכנס שוב לדמות הדיכאונית כי זה כבר לא הבעיה ופשוט חסר לי דברים על מה להתלונן ולהישען ולבסס את המצוקה שלי , כי המצוקה היחידה היא שאני רוצה להיות כמה שפחות זמן בבסיס כי זה בזבוז זמן וכי משעמם לי וגם ככה אני לא עושה שם כלום (מילא היה לי איפה לישון ! אבל אין)
תודה רבה מזמנכם ועל כל עזרה ו/או דעה
אהלן חבר'ס , הייתי רשום כאן כמשתמש אחר אך שחכתי את הסיסמא אז זה משתמש חדש .
[b]רקע על השירות והשגרה שלי (מי שלא רוצה לקרוא ורוצה להגיע לתכלס שידלג לפסקה הבאה):[/b]
בנוב' 11 התגייסתי כלוחם .
4 חודשים של טירונות עבדתי על לצאת משם (בעזרת טרגט21) , הייתי במצב נפשי כבר על הפנים בגלל שכל הזמן משכו אותי והחזיקו אותי בכוח , התפנתי לבי"ח , פגעתי בעצמי בכל מיני דרכים, שנאתי את הצבא ! רק רציתי שישחררו אותי , בסוף הפסיכיאטרית השתכנעה(אחרי כ-3 פגישות) ואמרה לי שהיא לא יכולה להוציא אותי מהצבא ישר הלא לנסות מסגרת קלה יותר (ג'וב) קרוב לבית יומיות , [b]רשמה לי קה"ס 42(קשיי הסתגלות)[/b] , ואמרה תנסה מקסימום תגיע אלי שוב אחרי כמה חודשים אני יוציא אותך כבר .
אז ניסיתי באמת (כבר 4 חודשים) [b]בתור נהג בוס בקרייה יומיות ארוכות יחסית[/b] 7:15 מתחיל לנסוע איתו מנקודת מפגש שלנו , מגיע לקרייה ולא עושה כלום עד 5-6 בצהריים ונוסעים הביתה .
מגיע כל יום הביתה ב6-6 וחצי , אוכל וישר נוסע לעבודה ב7 .
מסיים עבודה ב12 ממוצע
נרדם ב1-2
קם ב6
ז"א ממוצע של 4 שעות שינה בלילה
(מי שחשב לייעץ להפסיק לעבוד אז לא כי אני חייב לעבוד מפרנס את עצמי)
*השעות הן ממוצע , לפעמים מוקדם יותר ולפעמים מאוחר יותר
[b]הבעיה:[/b]
לא ישן מספיק שעות בלילה , עייף רוב היום , עצבני , חוסר כל מוטיבציה לצבא (בא רק להעביר את הזמן ומחכה רק לחזור הביתה לעיסוקים שלי) , לא מתחבר לאנשים במקום שאני נמצא בו , רבתי כבר עם קצין שם .
בקיצור המטרה שלי היא קיצור שעות משמעותי , לבוא ב9 ולחתוך ב2 בצהריים מושלם בשבילי גם ככה אני לא עושה שם כלום כל היום אז לפחות לקצץ את הסבל
אתם בטח שואלים למה לא לצאת כבר מהצבא וזהו ? אז מניסיון שדיברתי עם אנשים ובתור אחד ששקל בכבדות את הנושא [b]זה פשוט חבל[/b] , חבל לסגור דלתות בארץ(גם אם זה מעט מאוד דלתות) ועדיף לדעתי למצוא את הפשרה של מקום נוח שיתייחסו אליך סבבה ועם שעות קצרות .
נגיד יש לי חבר משרת ביפו 9 בבוקר עד 3-4 בצהריים , עם חדר מיטות ליד ככה שהוא ישן רוב היום , קם והולך הביתה .
בקיצור אני מחפש טיפים לשיחה עם הקבן
אני לא יכול לבוא שוב עם הקטע של להסתכל על הרצפה עם ורידים חתוכים ולהגיד שאני רוצה למות מאשר ללבוש מדים כי אני לא רוצה לצאת
איך להראות בעדינות מצוקה וקושי במסגרת ושהשעות מקשות עלי בתפקוד וצריך לשחרר ממני רק עוד קצת ולתת לי הקלה בשעות ? פשוט קשה לי להיכנס שוב לדמות הדיכאונית כי זה כבר לא הבעיה ופשוט חסר לי דברים על מה להתלונן ולהישען ולבסס את המצוקה שלי , כי המצוקה היחידה היא שאני רוצה להיות כמה שפחות זמן בבסיס כי זה בזבוז זמן וכי משעמם לי וגם ככה אני לא עושה שם כלום (מילא היה לי איפה לישון ! אבל אין)
תודה רבה מזמנכם ועל כל עזרה ו/או דעה :)
