אם זה יעודד אותך אני יכול להגיד לך שגם אני קיבלתי בהתחלה רק קה"ס 42 ולאחר מכן יצאתי על פרופיל 21 נפשי
ואם זה יעודד אותך אני יגיד לך שיצאתי רק אחריי 9 חודשים בצבא , לקח לי משהו כמו 3-4 חודשים של פגישות עם הקב"נים להוציא אותי מהצבא , אני אפילו לא זוכר כמה פגישות עם קב"ן היו לי , נפגשתי 3 פעמים עם פסיכיאטר .

אל תתייאש , תן לצבא להתייאש ממך

[size=150][b]הצבא הזה לא שווה שתתאבד בגללו![/b][/size]

תקשיב, כל אחד יש לו את הזמנים שלו.
אחי, שיצא על נפשי גם כן, לא דרך פה אלא על כל מיני סיבות ובעיות שהוא עשה, יצא אחרי 8 חודשים מהצבא.
אנשים יוצאים אחרי שבועיים, אחרי יום, אחרי חודש, אחרי שנה, ואפילו אחרי שנתיים.

לכל אחד יש תהליך משלו וזמן משלו.
אני בגלל המקום המחורבן שאליו אני משובץ, כבר 4 חודשים אני בתהליך הזה, כל היום בדיכאון, לא מדבר עם אף אחד וזה כבר משפיע ברצינות וזה מתסכל נכון, כי אתה רוצה לדבר ולהיות עם כולם אבל קשה, כי אתה צריך להראות הכל. ובשלב מסוים אצלי זה נהיה אמיתי, ועכשיו, אחרי 3 פגישות עם קבן, 2 עם פסיכי אזרחי, 3 עם פסיכי צבאי, אני עוד לא קיבלתי הודעת פטור. ככה שתבין שכל אחד ותהליך משלו ואיך שזה הולך אצלו.

אני ממליץ שתקרא כאן כל מיני הודעות בפורום, זה עוזר, לפעמים יותר מטארגט, ותתחיל ליישם...

נפקדות לא שווה את זה.
התאבדות גם ממש ממש לא!
וכלא בכל מובן המילה - לא!

שיהיה בהצלחה, ותבקש שוב קבן ושוב פסיכי ושוב ושוב עד שהם יראו שאתה מבקש המון וכנראה יבינו שהמצב שלך לא טוב באמת.

תעדכן ואם צריך עזרה דבר איתנו
או שפשוט בוקר אחד לפני הכניסה לבסיס, תתקשר לקצין העיר, תבכה להם, הם יבקשו תפלאפון של המפקדים או משהו, ומשם זה מתגלגל ואתה תוך 5 דקות עם תשובה ביד.

בהצלחה!!!

קיבלת עונשים? ריתוקים וזה?

[quote="אורח"]דפקתי נפקדות הלכתי לברהן בתל השומר, קיבלו אותי שם, והקבנית הסבירה לי יפה שאין לה מה לעשות איתי כי זאת מרפאה רק של תל השומר.. היא ניסתה ליצור קשר עם הקבנית שלי, עם המרפאה שלי אפילו לתת לי את הטלפון של הקבנית אבל לא ענו לה שם. היא אמרה שהיא תיצור איתה קשר וביקשתי שתודיע לה להתקשר אלי. ככה לפחות יהיה לי את המספר טלפון שלה..
קיצור ברהן הזה לא נראה לי עוזר בכלל..
יום ראשון אני אחזור חזרה נקווה שלא קלטו שהלכתי ונמשיך משם..

יש לי שאלה, יש פה אנשים שיצאו אחרי 3 ו4 חודשים? כאילו מה? אני צריך ללכת לקבן להיות בדיכאון ככה עד שישחררו אותי?
אני מרגיש שלכולם הולך בקלות חוץ ממני וזה משגע....[/quote]
אני השתחררתי אחרי 4 וחצי, על ירידה בהנאה (דיכאון), בעיות שינה, חוסר תאבון, ונטיות אובדניו
כמובן חוסר תפקוד מוחלט בבסיס.

דפקתי נפקדות הלכתי לברהן בתל השומר, קיבלו אותי שם, והקבנית הסבירה לי יפה שאין לה מה לעשות איתי כי זאת מרפאה רק של תל השומר.. היא ניסתה ליצור קשר עם הקבנית שלי, עם המרפאה שלי אפילו לתת לי את הטלפון של הקבנית אבל לא ענו לה שם. היא אמרה שהיא תיצור איתה קשר וביקשתי שתודיע לה להתקשר אלי. ככה לפחות יהיה לי את המספר טלפון שלה..
קיצור ברהן הזה לא נראה לי עוזר בכלל..
יום ראשון אני אחזור חזרה נקווה שלא קלטו שהלכתי ונמשיך משם..

יש לי שאלה, יש פה אנשים שיצאו אחרי 3 ו4 חודשים? כאילו מה? אני צריך ללכת לקבן להיות בדיכאון ככה עד שישחררו אותי?
אני מרגיש שלכולם הולך בקלות חוץ ממני וזה משגע....

שום דבר לא שווה את החיים שלך. תזכור את זה, אל תיתן לחארות האלה לנצח אותך... הם אלופים בלשבור אנשים.

כמו העצות של האחרים, שההורים שלך יפנו לקצין העיר ויבכו לו, ובמקביל תיקח גימלים ולך לברה"ן הראשי בתל השומר, תתעקש שם עד שיתנו לך לראות קב"ן

תרגע אחי...הייתי במצב שלך בדיוק עד היום בבוקר
ירדתי 3 קילו אומנם, ורק חשבתי על לפגוע בעצמי אבל עדיין...
מה שאתה צריך לעשות זה באמת לערב את ההורים אין לך מושג כמה זה עזר לי, תשיג את המספר של הקבנית בבסיס שלך דרך החמ"ל ותביא את המספר לאחד ההורים
שידבר איתה ושיסביר לה את המצב...תאמין לי אחי, אם תראה על זה שקשה לך לא ישאירו אותך בשום מקום בצבא בהצלחה ותעדכן :)

[quote="אורח"]תודה.. זה מעודד תאמת.
אני באמת לא יודע מה לעשות כבר.. ירדתי איזה 10 קילו כבר אני נראה כמו דחליל.
אני לא מסוגל לאכול יותר מארוחה קטנה ביום ואם אני כבר אוכל אז יש לי בחילה אחרי זה..
אני הולך שוב לברהן מחר למה פה כלום לא זז עברתי לבסיס חדש לא נראה לי שישימו לב אפילו שיצאתי[/quote]

תדרוש מההורים להתקשר לקצין העיר ותמשיך לפנות אתה קרוב להיות בחוץ הם בוחנים אם תוותר ותמשיך לשרת, אבל אם תמשיך את הפגישות הם בסוף ייתנו לך את הפטור

תודה.. זה מעודד תאמת.
אני באמת לא יודע מה לעשות כבר.. ירדתי איזה 10 קילו כבר אני נראה כמו דחליל.
אני לא מסוגל לאכול יותר מארוחה קטנה ביום ואם אני כבר אוכל אז יש לי בחילה אחרי זה..
אני הולך שוב לברהן מחר למה פה כלום לא זז עברתי לבסיס חדש לא נראה לי שישימו לב אפילו שיצאתי

דבר ראשון תירגע, למרות שנראה לך שהתהליך לא מתקדם, הוא כן תאמין לי..
לי אישית לקח 4 וחצי חודשים לצאת (3 פגישות עם 2 פסיכאטרים שונים) (7 קב"נים)
בסוף כולם יוצאים קח את זה באייזי למרות שאני מבין מאיפה זה בא גם אני הייתי מייואש לקראת סוף התהליך אבל בסוף כולם יוצאים.

אין לי מילים לתאר את עצמי אני לא מכיר את עצמי כבר
פעם הייתי שמח היום אני כבר לא יודע מה זה שמחה
הלכתי לקבנים ופסיכיאטר. כל מה שקיבלתי זה קהס 42 אין לי סיבה ךחיות כלום לא זז לא שווה לחיות במדינה כזאת אנשים שווים לחור תחת של השטן
אם אי פעם אצא מהצבא ומהמצב הנוראי הזה אני הולך לעשות הכל כדי שהילדים שלי לא יעברו את זה ולא ישלחו כצאן לטווח.