vishskin כתב:

no1zaaa כתב:אני יכול היום לצאת במהירות, אני משרת קל"ב. אני כן רואה בית.
שמעו, אני ממש בבילבול. אני ממש לא יודע מה לעשות, לצאת או לא לצאת.
אתם צודקים, הצבא שם עליי זין ומי אני שאשאר שם? אבל בתכלס... כולם אבל ממש כוווווולם מאותתים לי שיהיה לי קשה כשאצא.
אני מנסה כל הזמן לחפש באינטרנט, האם באמת באזרחות לפרופיל 21, יש השלכות ואני רואה שכן, בקושי מצאתי טיעון של מישהו שאומר כי הוא יצא מהצבא אבל החיים שלו פרפקט.
הכוונה היא, ששמעתי הרבה בני 21-22 שאומרים כי אין להם בעיה למצוא עבודה אבל לא שמעתי סיפורים מאנשים בני גיל 30 שיצאו מהצבא ואמרו כי גם להם אין בעיות עם הנושא.

מה דעתך?

תתעלם מהתגובות שהיו בין התגובה האחרונה שלי לזו.
אני התעלמתי מהסיבות האלה כי לקחת בחשבון רק את המצב הנפשי שלך, אבל אם אתה מגיע למצב שבו השיקול היחיד שלך להישאר זה השלכות אפשריות בעתיד אז אני אגיד לך בביטחון מלא שאתה צריך להשתחרר. אני גם אציע לך להפסיק לשתף אנשים מהמערכת הצבאית לגבי התהליך, תשאיר את זה בינך לבין הקב"ן והמפקדים במקרה הצורך (אם צריך אותם בשביל קביעת תור או משהו כזה).

הסיבה שאני אומר את זה זה שההשלכות הן מינוריות, יש השלכות כספיות כגון מענקים מופחתים, הקלות מ"ס וכו' שינתנו לך במידה מועטה יותר אם בכלל (תלוי כמה זמן שירתת), מספרים מדוייקים של כסף (שגם ככה הוא נמוך ממשוכרת אחת באזרחות) תוכל למצוא בכל מיני אתרים.

השלכות אחרות:
קרא את מי מפחד מפרופיל 21 - http://www.newprofile.org/forum/viewtopic.php?f=2&t=8
לאחר מכן חפש בפורום עשרות אשכולות (שעולים פה כל הזמן) בסגנון "השתחררתי לפני חצי שנה והחיים שלי לא יכולים להיראות טוב יותר" וכו'.
עבודות שבהן מפלים על בסיס רקע צבאי זה עבודות נחותות לרוב, כאלה שאין יותר מאפיינים לקבלת בן אדם למקצוע, מקומות שמכבדים את עצמם פחות יסתכלו על זה. לדוגמה אם תנסה לעבוד במקדונלס ובקורות חיים שלך ושל בן אדם נוסף כתוב את אותם דברים והוא עשה שירות 3 שנים ואתה השתחררת על פרופיל, זה לא משנה אם הסיכוי שיש לך מחלה שעלולה להפריע לעבודה במקדונלס הוא משהו כמו 0.000000001% איכשהו הם יכולים להיתפס על זה כיתרון. בכל מקרה זה לא משהו שאני מאמין יש לדאוג ממנו, הפליה על בסיס שירות צבאי היא לא חוקית, זה לא מאפיין כזה חשוב בקו"ח וכו'.
זה לא משהו ששווה להישאר בשבילו 3 שנים, בטח לא במצב כמו שלך.
עבודה לא בעיה למצוא, אם נניח אדם שסיים 3 שנות שירות צריך ללכת ל100 ראיונות עבודה כדי למצוא עבודה אז אתה תצטרך 110 (ואני ממש מגזים) ויהיה לך גם 10 מקומות עבודה לתבוע. ככה שאל תדאג מזה, באמת, אל תקח את זה כשיקול.
רישיון אל תדאג, סיכוי אפסי שיקרה משהו ואם יקרה אז 500 שקל (בשביל מבחן מטופש שכולם עוברים) וסיימת עם זה.

בהצלחה.

no1zaaa כתב:אני יכול היום לצאת במהירות, אני משרת קל"ב. אני כן רואה בית.
שמעו, אני ממש בבילבול. אני ממש לא יודע מה לעשות, לצאת או לא לצאת.
אתם צודקים, הצבא שם עליי זין ומי אני שאשאר שם? אבל בתכלס... כולם אבל ממש כוווווולם מאותתים לי שיהיה לי קשה כשאצא.
אני מנסה כל הזמן לחפש באינטרנט, האם באמת באזרחות לפרופיל 21, יש השלכות ואני רואה שכן, בקושי מצאתי טיעון של מישהו שאומר כי הוא יצא מהצבא אבל החיים שלו פרפקט.
הכוונה היא, ששמעתי הרבה בני 21-22 שאומרים כי אין להם בעיה למצוא עבודה אבל לא שמעתי סיפורים מאנשים בני גיל 30 שיצאו מהצבא ואמרו כי גם להם אין בעיות עם הנושא.

מה דעתך?

Solus כתב:תמשיך ככה, רק תדע בסופו של דבר שיש מקומות שהם מכורים. כמו הפורום הזה, רוב האנשים כאן שיתייחסו כבולשיט מוחלט לגבי כל נושא בנוגע לגיוס לצה"ל ול"השלכות" שבאות אם יציאה מוקדמת מצה"ל ויתמכו בדעה שרצוי לצאת. Gambai.

no1zaaa כתב:אני יכול היום לצאת במהירות, אני משרת קל"ב. אני כן רואה בית.
שמעו, אני ממש בבילבול. אני ממש לא יודע מה לעשות, לצאת או לא לצאת.
אתם צודקים, הצבא שם עליי זין ומי אני שאשאר שם? אבל בתכלס... כולם אבל ממש כוווווולם מאותתים לי שיהיה לי קשה כשאצא.
אני מנסה כל הזמן לחפש באינטרנט, האם באמת באזרחות לפרופיל 21, יש השלכות ואני רואה שכן, בקושי מצאתי טיעון של מישהו שאומר כי הוא יצא מהצבא אבל החיים שלו פרפקט.
הכוונה היא, ששמעתי הרבה בני 21-22 שאומרים כי אין להם בעיה למצוא עבודה אבל לא שמעתי סיפורים מאנשים בני גיל 30 שיצאו מהצבא ואמרו כי גם להם אין בעיות עם הנושא.

מה דעתך?

no1zaaa כתב:אני יכול היום לצאת במהירות, אני משרת קל"ב. אני כן רואה בית.
שמעו, אני ממש בבילבול. אני ממש לא יודע מה לעשות, לצאת או לא לצאת.
אתם צודקים, הצבא שם עליי זין ומי אני שאשאר שם? אבל בתכלס... כולם אבל ממש כוווווולם מאותתים לי שיהיה לי קשה כשאצא.
אני מנסה כל הזמן לחפש באינטרנט, האם באמת באזרחות לפרופיל 21, יש השלכות ואני רואה שכן, בקושי מצאתי טיעון של מישהו שאומר כי הוא יצא מהצבא אבל החיים שלו פרפקט.
הכוונה היא, ששמעתי הרבה בני 21-22 שאומרים כי אין להם בעיה למצוא עבודה אבל לא שמעתי סיפורים מאנשים בני גיל 30 שיצאו מהצבא ואמרו כי גם להם אין בעיות עם הנושא.

מה דעתך?

אורח כתב:

no1zaa כתב:[left]מה קורה חברים?
אני כבר שנה בצבא והסיפור שלי הוא כזה:
התגייסתי לקרבי, תוך שבוע רציתי לרדת לג'וב. לא יכולתי, הייתי שבוז מת והייתי עם דמעות יום-יום.
אחריי חודשיים ירדתי לג'וב בבא"ח ולאחר חודשיים נוספים העבירו אותי לגדוד בו הייתי חודש עד שהקבן הוציא אותי לבסיס קל"ב.
עובדה שיכולת אחרת לא היית מצליח לעשות את זה 5 חודשים, כנראה שאתה סתם חרטטן שטוב בדיבורים אבל מעשים לחוד.
עד כאן עברו חמישה חודשים של סבל יום-יומי בהם ניסיתי לפגוע בעצמי בדרכים כאלה ואחרות.
כשהגעתי לבסיס הקל"ב הגעתי למסקנה שאני ממש רוצה לצאת מהצבא אך המשכתי לשרת עם חיוך כי הבנתי שלא רע לי.
היום, אני חושב בצורה כללית על המצב ואני ממש לא רואה סיבה לעשות שלוש שנים למרות שכל הסביבה שלי אומרת "תנסה ואתה תצליח" (ניסיתי, הצלחתי והלאה... אני לא מוצא את עצמי במערכת כל-כך עצובה ודפוקה עם אנשים שבוזים מהתחת שכל בוקר לראות אותם עושה לי רע).

בשבועיים האחרונים אני ממש אבל ממש אבל ממש ממש ממש, רוצה לצאת. מ-100 אחוז מוטיבציה לשרת יש לי 200 אחוז מוטיבציה לצאת.
רציתי לשאול אותכם, מה לעשות? תקשיבו לסיפור הבא:
יש לי בעיות ברכיים, ואני ממש לא יודע אם כדאי לצאת ולטפל באזרחות או לסחוט עוד כמה חודשים בשביל טיפולים (דבר שיגרום לפזם לדפוק ולי למות מבפנים).
מה זאת אומרת לסחוט עוד כמה חודשים בשביל טיפולים?
דבר שני, לפני כשבועיים, חייל אשר הצבא קנה אותו בעזרת כדורים, נתן לי מכות ושבר לי את הפלאפון. (לא החזרתי לו).
היית צריך באותו היום ללכת למיון, לצלם את הסימנים על הגוף שלך, ואז להתלונן וגם לאיים בפנייה לתקשורת אם לא עושים כלום, אבל עכשיו אתה מתעורר אחרי שבועיים? אל תצפה שיעשו עכשיו משהו.....
המפקדים בצבא מנסים להשקיט את העניין ואני לא רואה שום מצב שהבן-אדם הזה יביא לי כסף או ייענש. רוצים לעשות אותי פראייר גמור בלי הגיון!!
3 שנים מהחיים שלך = 100000 שקל במונחי זמן אזרחות, ואתה מרגיש פראייר רק כששוברים לך טלפון מעאפן? ט-מ-ב-ל.
בנוסף לכל זה, בגלל שהייתי עם פלאפון בשמירה, אני צפוי בשבוע הקרוב לקבל מחבוש (14-20 יום) [כן המפקד בסיס שלי שרוט].
חחחחחחחחחחחחחחח נחמד.....
צריך לכבול אותם? איך לעזאזל? והאם זה נשמע לכם הגיוני כל זה?!?!? אני השבוע הכרתי בעצמי בן-אדם אחר. בן אדם שיכול להרוג מעצבים. זה מתיש !
לקבול = לתת לצבא לשפוט אנשי צבא = בדיחה. כשיש סכנה של הד תקשורתי מטפלים ברצינות בקבילות, אבל אחרת? חבל על הזמן.

ועכשיו, לעניין המרכזי: אני קבעתי שאני יוצא אך אבא שלי לא מוכן לשמוע על זה. איך אפשר לאזור אומץ ולצאת? יש כאן אנשים עם נסיון? אני ממש לא מוכן לעשות שלוש שנים מכל מני סיבות כאלו ואחרות אך המצב המשפחתי הורג אותי (ומוסיף לעצבים ולעצבות) וגם כשאומרים לי "אתה לא תמצא עבודה" אין לי באמת תשובה האם זה נכון או לא.
יש מספיק מידע בפורום על עבודות, ואם אבא שלך קובע לך אז אין מה לעשות, תהיה ילד טוב ותקשיב לאבאל'ה, וגם תבקש שהוא יקנה לך טלפון חדש..

אשמח מאוד לעזרה, תודה ![/RIGHT]

no1zaa כתב:[left]מה קורה חברים?
אני כבר שנה בצבא והסיפור שלי הוא כזה:
התגייסתי לקרבי, תוך שבוע רציתי לרדת לג'וב. לא יכולתי, הייתי שבוז מת והייתי עם דמעות יום-יום.
אחריי חודשיים ירדתי לג'וב בבא"ח ולאחר חודשיים נוספים העבירו אותי לגדוד בו הייתי חודש עד שהקבן הוציא אותי לבסיס קל"ב.
עובדה שיכולת אחרת לא היית מצליח לעשות את זה 5 חודשים, כנראה שאתה סתם חרטטן שטוב בדיבורים אבל מעשים לחוד.
עד כאן עברו חמישה חודשים של סבל יום-יומי בהם ניסיתי לפגוע בעצמי בדרכים כאלה ואחרות.
כשהגעתי לבסיס הקל"ב הגעתי למסקנה שאני ממש רוצה לצאת מהצבא אך המשכתי לשרת עם חיוך כי הבנתי שלא רע לי.
היום, אני חושב בצורה כללית על המצב ואני ממש לא רואה סיבה לעשות שלוש שנים למרות שכל הסביבה שלי אומרת "תנסה ואתה תצליח" (ניסיתי, הצלחתי והלאה... אני לא מוצא את עצמי במערכת כל-כך עצובה ודפוקה עם אנשים שבוזים מהתחת שכל בוקר לראות אותם עושה לי רע).

בשבועיים האחרונים אני ממש אבל ממש אבל ממש ממש ממש, רוצה לצאת. מ-100 אחוז מוטיבציה לשרת יש לי 200 אחוז מוטיבציה לצאת.
רציתי לשאול אותכם, מה לעשות? תקשיבו לסיפור הבא:
יש לי בעיות ברכיים, ואני ממש לא יודע אם כדאי לצאת ולטפל באזרחות או לסחוט עוד כמה חודשים בשביל טיפולים (דבר שיגרום לפזם לדפוק ולי למות מבפנים).
מה זאת אומרת לסחוט עוד כמה חודשים בשביל טיפולים?
דבר שני, לפני כשבועיים, חייל אשר הצבא קנה אותו בעזרת כדורים, נתן לי מכות ושבר לי את הפלאפון. (לא החזרתי לו).
היית צריך באותו היום ללכת למיון, לצלם את הסימנים על הגוף שלך, ואז להתלונן וגם לאיים בפנייה לתקשורת אם לא עושים כלום, אבל עכשיו אתה מתעורר אחרי שבועיים? אל תצפה שיעשו עכשיו משהו.....
המפקדים בצבא מנסים להשקיט את העניין ואני לא רואה שום מצב שהבן-אדם הזה יביא לי כסף או ייענש. רוצים לעשות אותי פראייר גמור בלי הגיון!!
3 שנים מהחיים שלך = 100000 שקל במונחי זמן אזרחות, ואתה מרגיש פראייר רק כששוברים לך טלפון מעאפן? ט-מ-ב-ל.
בנוסף לכל זה, בגלל שהייתי עם פלאפון בשמירה, אני צפוי בשבוע הקרוב לקבל מחבוש (14-20 יום) [כן המפקד בסיס שלי שרוט].
חחחחחחחחחחחחחחח נחמד.....
צריך לכבול אותם? איך לעזאזל? והאם זה נשמע לכם הגיוני כל זה?!?!? אני השבוע הכרתי בעצמי בן-אדם אחר. בן אדם שיכול להרוג מעצבים. זה מתיש !
לקבול = לתת לצבא לשפוט אנשי צבא = בדיחה. כשיש סכנה של הד תקשורתי מטפלים ברצינות בקבילות, אבל אחרת? חבל על הזמן.

ועכשיו, לעניין המרכזי: אני קבעתי שאני יוצא אך אבא שלי לא מוכן לשמוע על זה. איך אפשר לאזור אומץ ולצאת? יש כאן אנשים עם נסיון? אני ממש לא מוכן לעשות שלוש שנים מכל מני סיבות כאלו ואחרות אך המצב המשפחתי הורג אותי (ומוסיף לעצבים ולעצבות) וגם כשאומרים לי "אתה לא תמצא עבודה" אין לי באמת תשובה האם זה נכון או לא.
יש מספיק מידע בפורום על עבודות, ואם אבא שלך קובע לך אז אין מה לעשות, תהיה ילד טוב ותקשיב לאבאל'ה, וגם תבקש שהוא יקנה לך טלפון חדש..

אשמח מאוד לעזרה, תודה ![/RIGHT]