פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › שלום למי שיכול לעזור לי
- This topic has 8 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 16 שנים, 5 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
Anonymous
חבראני רוצה להשתחרר בכל דרך שהיא. מחר בבוקר יש לי שיחה עם פסיכיאטר שמגיע לבסיס שלי, הפסיכיאטר מגיע פעם בשבועיים והקפ"סית שלי קבעה לי מפגש איתו. הפסיכיאטר הזה נפגש איתי לפני כחודשיים והעלה לי את הפרופיל ( היה לי סעיף זמני של פרופיל 64 נפשי ) לפרופיל הרגיל שלי 97.
אני נמצא בבעיה חמורה: גם בגלל שהפסיכיאטר הזה מכיר אותי וגם בגלל שהקפ"סית שלי לא מוכנה לתת לי פרופיל 21 היא טוענת שאין לי בעיה נפשית ואם אני רוצה לצאת מהצבא אז זה לא יהיה דרכה, גם העובדה שאבא שלי היה איתי אצלה בפגישה לא עזרה, היא בעומדת בדעתה.
לפי דעתי היא תעדכן את הפסיכיאטר ותגיד לו שלא ישחרר אותי.
השאלה שלי היא אם הוא לא יסכים לשחרר אותי, באיזה צורה והאם זה בכלל אפקטיבי, "לאיים" עליו שאני יפגע בעצמי אם הוא לא יענה לדרישותי, איך בכלל לעשות את זה.
קראתי את כל המאמרים באתר " טרגת 21 " ובאתרים אחרים ואני יודע איך להראות לדבר ולהתנהג. הפחד שלי זה מה יקרה כשהם לא יאמינו לי…חברזה נשמע שאתה נופל לטעות הכי קלאסית שיש בהופעה בפני קבן – החשיבה שאם תפעל בצורה מסוימת תגרום לקבן לעשות מה שאתה רוצה, קרי לשחרר אותך. זה מאוד בולט בשאלה הקונקרטית שלך, מה להגיד או לעשות מול הקבן כדי שהוא יחשוב שאתה אובדני וישחרר אותך. אז החדשות הרעות הן שיחסית קל לזהות שאת לא באמת אובדני, אם את בא אליו בקטע של איומים ישירים בלי התנהגות נלווית שמצביעה על מצב נפשי חמור. זה בערך כמו שתשב ותדבר עם מישהו ובאמצע השיחה תגיד לו "אני הולך לרצוח אותך בעוד 3 דקות" ותתפלא שהוא לא קם ובורח. זה לא עובד ככה. אתה לא אומר לקבן סט של אמירות שמובילות אותך לשחרור. הקבן צריך קודם כל לראות שמצבך הנפשי קשה. ואנשים שמצהירים על אובדנות במפורש הם במקרה ה"טוב" רק קוראים לעזרה ובמקרה היותר שכיח סתם עושים הצגות. מי שבאמת רוצה להתאבד לא מפרסם את זה, לכל היותר רומז לזה, ובעיקר יש כל מיני סימנים שמכוונים לזה, בטח לא הצהרות. רק להבהיר, זה לא שאם תגיד לקבן במפורש שאתה חושב על להתאבד שהוא ישר יחשוב שאתה סתם אומר את זה. מה שחשוב להבין זה שזה די לא אופייני לאנשים במצב נפשי אובדני לעשות כזה דבר, ומכן שזה פשוט לא כל כך משכנע.
חבראז יש לך דרך כלשהיא שכן תעבוד?
חוץ מלקרוא את המאמרים שוב ושוב ולשנן אותם.
שכחתי לציין שאני כבר מעל שנתיים בצבא, אם זה משפיע בדרך כלשהי.
אני עומד על דעתי להשתחרר עכשיו וני מוכן לעשות הכל.חברדרך אגב אני לא באמת אובדני כפי ששמת לב.
חבראת צריך לשנות את הגישה. לשנן את המאמרים לא יעזור, כי זה מכוון לכך שאת תשב שם ותסביר לקבן למה את עונה לקריטריונים לשחרור אבל בדרך מה שאת משדר לו זה רהיטות, יכולת תקשורת טובה, מחשבה מרוכזת, ערנות. הקבן לא צריך לשמוע ממך שאת לא כשיר, הוא צריך להתרשם ממראה עיניו שאת במצב נפשי קשה ולכן לא כשיר. למנות תסמינים זה קצת עוזר, למשל לדבר על קשיים ביצירת קשרים חברתיים, אבל זה לא העיקר, זה רק משלים את התמונה. למעשה, אולי אפילו עדיף לדבר כמה שפחות. לתת לקבן למשוך אותך במקום שאת תנסה למשוך אותו. שהשאלות על המשפחה והחברים וחיי המין ואיך את מסתדר יבואו ביוזמתו. וגם אז אין לך מה לאוץ לפרט לו. כי מה שהוא בעיקר מסתכל עליו, מה שבעיקר מעניין אותו, זה התפקוד שלך כפי שהוא משתקף בהתנהגות, והרבה פחות מעניין אותו תוכן התשובות שלך. למשל אם הזכרת אובדנות, אז הזנחת הגוף היא סימן מקדים לדיכאון וגם לנטיה אובדנית. כי זה אומר לפסיכי שכבר לא אכפת לך מעצמך. ואם הוא שואל אותך על תוכניות לעתיד ואתה מגיב כאילו זו השאלה הכי תלושה בעולם אתה בעצם אומר לו בלי מילים שאת לא מסוגל לחשוב על העתיד, עוד סימן לאובדנות. וזה לא שקבן צריך לסיים את הפגישה תחת הרושם שמפה את הולך לטפס על בניין ולקפוץ. הוא רק צריך להתרשם שאת סובל מבעיה נפשית מספיק חמורה שמצדיקה שחרור. לקבן ולצבא בעצם (ברמת העקרון, ברמת המערכת) לא אכפת אם תתאבד, אכפת להם רק שלא תתאבד או תזיק לעצמך או לאחרים או לא תתפקד ברמות שמשבשות פעילות. ואם נראה שזה עלול להגיע לזה, ישחררו אותך, גם בלי חתכים על הידיים. ורק לציין, באופן כללי, שלנסות לביים התאבדות זה אחד הרעיונות היותר מטומטמים שאפשר לעשות. כי זה כל כך לא נחוץ. ולרוב זה די שקוף שלא באמת רצית להרוג את עצמך. ומי יודע, אולי אפילו בטעות תצליח. וחבל.
חברל "במילא רגוע"
אני לא מטומטם אני יודע איך לדבר ולהשמע, או כמו שאתה מתכוון לא להשמע.
הבעיה היא שגם הקפ"סית וגם הפסיכי מכירים אותי, ושגם לפני חודשיים אמרתי להם שאני רוצה להשתחרר מהצבא, הוא לא ימשוך אותי בדיבור ויגרום לי לרמוז לו על ה "דכאון החמור" שיש לי, כי לדעתי השיחה הזו תהיה קצרה, הוא רק רוצה לסמן עלי "וי" ולרשום שהכל אצלי בסדר. בגלל זה אני חושב על דברים שהם יותר קיצוניים, ומבקש עזרה בלהגיע אליהם. כי הקיצוניות היחידה שאני מגיע אליה היא לשבור את היד. אני יודע שאני מטומטם שאני בכלל חושב ככה אבל זו האפשרות היחידה שאני רואה במידה והפסיכי לא יאמין לי.חבראז במצבך, כששניהם כבר ראו אותך יחסית מתפקד, את צריך לעשות עבודה יסודית יחסית ואולי להיות יותר מעודן ומתוחכם. שגם בסביבה שלך בצבא אנשים יראו שמשהו לא בסדר אצלך. שאת לא מתפקד, שאת לא אוכל (מישהו כתב פה פעם שהוא הגניב אוכל לחדר והיה אוכל רק בסתר וכולם דאגו לו שהוא לא אוכל אף פעם), שאת לא מתקשר, שאת מוזנח. את יכול אם יש לך אפשרות לערב אנשים אחרים שיתלוננו על מצבך, שהם דואגים לך, שאת נשמע לא טוב (מישהו אחר כתב פעם שהוא כתב מכתב לחבר שלו מהיחידה שבו הוא רמז עבות שהוא נפרד ממנו, לא יראה אותו יותר, החבר העביר את המכתב למפקד והמפקד לקבן). אפשר לערב עוד גורמים, יש מוקד קצין רפואה ראשי, יש קצין העיר, את יכול ללכת לראות קבן בחרפ או בקצין העיר. אני מאוד בספק אם תצליח לעשות מעשה, במיוחד בכיוון של הוקוס פוקוס במכה אחת, שיגרום להם להבין שהם טעו. זה אפשרי שאם תראה להם במצב מספיק חמור שהם יאמינו שאולי קודם זה היה סתם ועכשיו זה אמיתי, אבל לטעמי את זה לא עושים בצעד דרמטי. תראה, אני לא מכיר אותך ולא הייתי שם בשביל להגיד מה עשית ואיך, אני יכול להתבסס רק על מה שמשתמע מהדברים שכתבת. לי זה נשמע שהכיוון שלך הוא כן להתייחס להסברים כאל מתכון לשחרור, שאם תעשה XYZ תקבל מה שאת רוצה. לי חשוב להדגיש שזה הרבה יותר שאלה של ההופעה הכללית מאשר של הפרטים. וגם אז, עוד דבר שאולי (לא יודע, אולי) את מפספס זה שאולי את מציג את הדברים בצורה מכנית יחסית. רובנו לא מרגישים בנוח להודות בבעיות הנפשיות האמיתיות שלנו, ובמקום לרתום אותן לעניין ולדבר עם הקבן ממקום של כאב, רובנו מעדיפים להתחכם ולשחק אותה מאצ'ו, שיותר חשוב להם בעצם להוכיח לכולם, כולל אפילו לקבן, שהם בעצם שפויים ואין להם בעיה, מה שהופך את ההופעה לחורקת ולא מאוד משכנעת. אני מניח שגם אם את עושה את זה, שאת לא ממש מודע לזה. רובנו לא. זה משהו שכדאי לחשוב עליו, להתמקד בתחושות שחשוב לך שהקבן ירגיש שאת חש יותר מאשר בסימנים מתוכנתים. כי גם למשל ההמלצה הידועה מהמדריך של טרגט של לא להישיר מבט ולבהות ברצפה או בקירות זה לא תמיד עובר, לפעמים הקבן מרגיש שזה מעושה, בגלל שהגוף שלנו משדר הרבה דברים שאנחנו לא באמת שולטים עליהם, וזה בשביל קבן האינדיקטורים הכי חשובים, מה שהגוף מספר שהראש מנסה להסתיר. ולכן ההמלצה הכי חשובה שלי בשבילך זה שתשתדל להרגיש את מה שקשה לך, שרע לך, שלא מסתדר, שבא לצעוק ולבכות ולהתחבא. זה לא כיף, אבל לא באנו לפה להינות. במילא רגוע2007-11-6 21:37:32
חבר"במילא רגוע"
תודה רבה על התגובות ( הדי מהירות אני חייב לציין ) ועל העצות.
אני מחר אראה אותם ואקווה לטוב……חברמילא רגוע וסרגיי מה המצב שלכם היום אתם אחרי פטור מצבא? מה העבודה שלכם? אתם עונים על שאלות מנסיון אישי? בני כמה אתם?
אני לא מנסה ליכנס בכם פשוט מעניין אותי לדעת מישהו אמר לי שסרגיי רק עשה את צו ראשון (שמועה) ואני ל אוהב להאמין לשמועות. -
מאתתגובות