עד כה ומה הלאה

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

yudencow
הודעות: 73
הצטרף: 18 פברואר 2010 21:51
יצירת קשר:

עד כה ומה הלאה

הודעהעל ידי yudencow » 29 מאי 2011 13:51

ראיתי קבן לפני הגיוס קיבלתי קב"ס 42 וזהו
ראיתי קבן שוב רביעי שעבר, היא לא נתנה לי כלום ורצתה שיחה עם אימא שלי היא אמרה לי בסוף "תבטיח לי שלא תפגע בעצמך" לא אמרתי כלום חזרה, לא אמרתי שאני רוצה להתאבד והיא הציעה לי לצאת ממשטרה צבאית אבל אני רוצה לצאת לגמרי אז היא קבעה את השיחה לחמיש הקרוב.
זה התקדמות?

עכשיו אמרו לי שאני צריך לחזור לבסיס טירונות שלי ביום רביעי בגלל כנס בוגרי קורס, אם אני חוזר לשם אני מתאבד, זה היה המקום הנוראי ביותר שהייתי בו. יש לי אפשרות או להוציא גימלים או לנסות לדבר עם הקצין שלי שיוותר לי על זה (ניסיתי לא תפסתי אותו בטלפון) או להיכנס לנוהל התאבדות לפני זה.

מה אמא שלי צריכה לומר לקבנית ביום חמישי שיבטיח שאני אצא? איך אני אמור להיות בשיחה? האם להגיד לקבנית שאני הולך לצאת חודש הבא חי או מת יעזור?
אורח

Re: עד כה ומה הלאה

הודעהעל ידי אורח » 30 מאי 2011 13:53

yudencow כתב:ראיתי קבן לפני הגיוס קיבלתי קב"ס 42 וזהו
ראיתי קבן שוב רביעי שעבר, היא לא נתנה לי כלום ורצתה שיחה עם אימא שלי היא אמרה לי בסוף "תבטיח לי שלא תפגע בעצמך" לא אמרתי כלום חזרה, לא אמרתי שאני רוצה להתאבד והיא הציעה לי לצאת ממשטרה צבאית אבל אני רוצה לצאת לגמרי אז היא קבעה את השיחה לחמיש הקרוב.
זה התקדמות?

לפעמים הקבנים עושים "בדיקה" קטנה כדי לבדוק אם באת סתם לקבל הקלות או שאתה באמת במצב לא טוב. היא מציעה לך הקלה כלשהיא "תצא ממשטרה צבאית", "תישן בבית", "שקר אחר"... בקיצור דברים שהיא לא באמת יכולה לתת לך - כי רק פסיכיאטר (רופא) מוסמך לתת לך משהו מחייב.
אם אתה מסכים להקלה קטנה, אז היא מבינה שאתה לא רציני, ואז או שלא היית מקבל כלום, או שהיית מחכה חודשים ומקבל הקלה זמנית לחודש חודשיים מהפסיכיאטר - אם התמזל מזלך.
מה שאתה אמרת- "לצאת לגמרי" עושה את הרושם הכי רציני, כי היא מבינה שלא באת לעשות מסחרת הקלות... וזה נראה הכי אמין לכולם, וזה בעצם המקסימום שאתה יכול לעשות והתוצאה קרובה מאוד...


עכשיו אמרו לי שאני צריך לחזור לבסיס טירונות שלי ביום רביעי בגלל כנס בוגרי קורס, אם אני חוזר לשם אני מתאבד, זה היה המקום הנוראי ביותר שהייתי בו. יש לי אפשרות או להוציא גימלים או לנסות לדבר עם הקצין שלי שיוותר לי על זה (ניסיתי לא תפסתי אותו בטלפון) או להיכנס לנוהל התאבדות לפני זה.

אם אתה לא מסוגל ללכת - פשוט אל תלך... גימלים אם אתה יכול להוציא בלי לפגוע בעצמך זה נחמד... אבל גם אם לא - אתה עם רגל בחוץ ועל נפקדות ראשונה של יומיים שלושה, עם המלצה ל-21? אפילו לא ישפטו אותך וגם אם כן (סתם בשביל הפרוטוקול) תקבל "על תנאי" במקרה הגרוע ביותר. נוהל התאבדות?? יש לך פגישה עם ההורים ביום חמישי, אין טעם לעשות דברים קיצוניים...

מה אמא שלי צריכה לומר לקבנית ביום חמישי שיבטיח שאני אצא? איך אני אמור להיות בשיחה? האם להגיד לקבנית שאני הולך לצאת חודש הבא חי או מת יעזור?

איומים מפגרים של "אני יוצא חי או מת" נשמע מאוד ילדותי. לפעמים לשתוק בזמן הנכון, עושה רושם הרבה יותר גדול מכל איום. אל תשכח שאתה לא גיבור גדול, ואתה גם בטח מרגיש יותר כמו סמרטוט מאשר גיבור, אז אין טעם לזייף... אם אמא שלך תגיד שהבן שלה במצב לא טוב, אם היא תגיד שהיא חושבת שמקומך לא בצבא... זה בטוח לא יזיק אבל למען האמת, שיחה עם ההורים זה יותר נוהל שגרתי לפני שיחרור מאשר משהו שמשפיע מאוד על עצם השחרור... אז ככל הנראה לא יהיה לה צורך להגיד הרבה.

Guathyday

very nice castle

הודעהעל ידי Guathyday » 03 יוני 2011 14:39

I want to invite YOU to pieskowa skala
meitav
הודעות: 5
הצטרף: 02 יוני 2011 14:19
יצירת קשר:

Re: עד כה ומה הלאה

הודעהעל ידי meitav » 03 יוני 2011 21:16

מה שכן רציני או לא, אל תחשוב על להתאבד...
אתה כל כך רוצה לצאת מהצבא אתה בסוף תצא תשרוד כמה ימים, כלום לא שווה את זה- כלום

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים