אני לא יודע מה לעשות...

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

ianlavy
הודעות: 4
הצטרף: 05 אוקטובר 2010 20:26
יצירת קשר:

אני לא יודע מה לעשות...

הודעהעל ידי ianlavy » 12 יוני 2011 00:08

עכשיו חזרתי מהתחננות לפסיכיאטרית במיון שתתן לי גימלים.
היא אמרה לא.

היתה לי פגישה אחת עם קבנית שאמרה לי להביא את ההורים לפגישה הבאה (זה טוב, או שזה הנוהל? קשה לי להאמין שזה אומר משהו טוב, גם היא סירבה לתת לי גימלים), אבל אז היא התקשרה אלי ואמרה שהיא פורשת מהתפקיד או איזה שיט ושעכשיו אני צריך להתחיל את התהליך מהתחלה עם קבן אחר.

בכל מקרה אני לא יודע מה לעשות.

אני לא טוב בלהציג את איך שאני מרגיש, ככה שכבר איבדתי תקוה שאני אצליח להשתחרר מהגועל הזה.
זה כבר לא משנה כמה חרא אני מרגיש וכמה אני מקווה כל פעם שאני סוגר את העיניים שאני לא אצטרך לפתוח אותן. האנשים האלה פשוט מתעלמים ממני.

בכל מקרה אין מצב שאני חוזר מחר לצבא. ככל הנראה אבא שלי ידבר מחר עם הרסר בטלפון בבוקר או משהו.

אני שונא את זה.

אין לי מושג למה אני מגיב פה, תמיכה נפשית אולי....
yudencow
הודעות: 73
הצטרף: 18 פברואר 2010 21:51
יצירת קשר:

Re: אני לא יודע מה לעשות...

הודעהעל ידי yudencow » 12 יוני 2011 13:42

א. פגישה עם ההורים זה סימן טוב כי זה הדרך של הצבא להפריד בין אילו שמזייפים ובין אילו שלא.
תגיד לקבנית שטיפלה בך שזה בדיוק עוד פגישה לפני שהיא מעבירה אותך לפסיכיאטר ומקסימום שתפנה אותך לקבנית אחרת בבסיס עם ההורים.
ב. תגיד את המשפט הזה שאתה לא רוצה לפתוח את העיניים לכל קבן שתפגוש כי זה יעזור לך להציג נטיות אובדניות.
ג. תקרא את טרגט 21 ותכתוב לך על דף מנטרה מה להגיד ותחזור על זה.

מאחל לך בהצלחה ואל תוותר על החופש.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים