דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Garbachev
הודעות: 1
הצטרף: 20 יוני 2011 21:10
יצירת קשר:

דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי Garbachev » 21 יוני 2011 00:07

למרות שפעם הייתי פטריוט גדול ומורעל צבא לקראת הגיוס שלי, כמה חודשים לפניו, המוטיבציה שלי לשרת ירדה ל-0 מוחלט, התחלתי לשנוא את המדינה, את כל מה שקשור אליה, את הצבא והתחילה אצלי חרדה בלתי מוסברת. התחלתי לשרת ועם הזמן נכנסתי לדיכאון. נהיה לי קשה במסגרת הצבאית, התחלתי להרגיש געגועים לבית (יציאות 12-2) ובשלב מסוים התחלתי לראות קב"ן. הקב"ן רשמה לי קה"ס 42 וזה לא עזר לי בגרוש. למרות שאני עושה יומיות עכשיו אני עדיין בדיכאון יומיומי ולומר את האמת-החיים איבדו את ערכם בפני. לא הייתה פגישה אחת אצל הקב"ן שלא בכיתי לה ובפעם האחרונה שפגשתי אותה הייתי בקרשים והייתי מוכן אפילו לחתוך וריד מולה כדי שאולי יעזור איכשהו להראות לה שהמצב הנפשי שלי חמור. ככל הנראה, הקב"ן מבינה את המצב הנפשי שלי, והיא שלחה אותי לפסיכיאטר. הפסיכיאטר זילזל ולעג לי מתחילת השיחה ורק גרם לי לנטיות אובדניות יותר חזקות. מחרתיים אני הולך לפגישה איתו שוב, ביחד עם ההורים שלי. ההורים שלי הכינו מסמכים המעידים על כך שבעבר כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (נטלתי תרופות).

מה עוד אני צריך לעשות? אני כבר מיואש. אני חושב אפילו ללכת לפסיכיאטר אזרחי בשביל חוות דעת אבל העניין הוא שזה הרבה כסף ואני לא יודע בכלל אם זה יועיל למשהו-האם בצבא יסתכלו על זה? אני לא רוצה לזרוק כמה אלפים מהכסף שאין לי ובסוף עוד להישאר במסגרת המחורבנת הזאת.
איך אני ממשיך מפה? אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם כל זה. אני אפילו לא יודע איך אני אעבור את הפגישה עם הפסיכיאטר מחרתיים.. אני מפחד ממנו אחרי שהוא לעג לי ולא שם עלי.
מישהו יודע גם למה לעזאזל הוא צריך לראות את ההורים שלי??
הכי חשוב-מה לעשות כדי לצאת?
אורח

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי אורח » 21 יוני 2011 09:42

Garbachev כתב:למרות שפעם הייתי פטריוט גדול ומורעל צבא לקראת הגיוס שלי, כמה חודשים לפניו, המוטיבציה שלי לשרת ירדה ל-0 מוחלט, התחלתי לשנוא את המדינה, את כל מה שקשור אליה, את הצבא והתחילה אצלי חרדה בלתי מוסברת. התחלתי לשרת ועם הזמן נכנסתי לדיכאון. נהיה לי קשה במסגרת הצבאית, התחלתי להרגיש געגועים לבית (יציאות 12-2) ובשלב מסוים התחלתי לראות קב"ן. הקב"ן רשמה לי קה"ס 42 וזה לא עזר לי בגרוש. למרות שאני עושה יומיות עכשיו אני עדיין בדיכאון יומיומי ולומר את האמת-החיים איבדו את ערכם בפני. לא הייתה פגישה אחת אצל הקב"ן שלא בכיתי לה ובפעם האחרונה שפגשתי אותה הייתי בקרשים והייתי מוכן אפילו לחתוך וריד מולה כדי שאולי יעזור איכשהו להראות לה שהמצב הנפשי שלי חמור. ככל הנראה, הקב"ן מבינה את המצב הנפשי שלי, והיא שלחה אותי לפסיכיאטר. הפסיכיאטר זילזל ולעג לי מתחילת השיחה ורק גרם לי לנטיות אובדניות יותר חזקות. מחרתיים אני הולך לפגישה איתו שוב, ביחד עם ההורים שלי. ההורים שלי הכינו מסמכים המעידים על כך שבעבר כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (נטלתי תרופות).

במידה וההורים שלך תומכים בך ורוצים לעזור, הם יכולים ללחוץ על הפסיכיאטר קצת, להתנהג עצבניים ופשוט לזעוף ולדרוש שישחררו אותך מיד. כמובן שזה עניין של אופי, אבל ההורים שלך הם בעלי "כוח" מסויים מול הפסיכיאטר. בעוד שהוא רואה אותך אולי כילד, הוא לא רוצה להתעסק עם הורים שלא מפחדים לפתוח פה.
תחשוב מה ההורים שלך היו עושים אם היית בבית חולים והרופא היה בא ומזלזל בבעיות שלך וצוחק עליך, ולא מטפל בך. מה הם היו אומרים לרופא? הם היו מבקשים את האחראי עליו כדי לרשום תלונה רשמית? הם היו אומרים שבמידה ומצבך יורע הם יראו בו את האשם העיקרי עם כל המשתמע על כך? היו דורשים את שמו המלא?
אם זה לא באופי של ההורים שלך, אז זה לא נורא ומקסימום תצטרך לראות אותו עוד פעם. אבל רוב הסיכויים שאתה תקבל מענה עכשיו אחרת ההורים לא היו מזומנים.


מה עוד אני צריך לעשות? אני כבר מיואש. אני חושב אפילו ללכת לפסיכיאטר אזרחי בשביל חוות דעת אבל העניין הוא שזה הרבה כסף ואני לא יודע בכלל אם זה יועיל למשהו-האם בצבא יסתכלו על זה?

אין כרגע צורך, תלך עם ההורים ואז תראה מה הלאה.

אני לא רוצה לזרוק כמה אלפים מהכסף שאין לי ובסוף עוד להישאר במסגרת המחורבנת הזאת.

פסיכיאטר אזרחי + חוות דעת = 500 שקלים. יש הדורשים "אלפים" אבל אני לא רואה שום סיבה לשלם סכומים כל כך גבוהים. אין מחסור בפסיכיאטרים בארץ.

איך אני ממשיך מפה? אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם כל זה. אני אפילו לא יודע איך אני אעבור את הפגישה עם הפסיכיאטר מחרתיים.. אני מפחד ממנו אחרי שהוא לעג לי ולא שם עלי.

אל תיקח אותו אישית, זה הכל הצגה. יש גם הרבה פסיכיאטרים\פסיכולוגים דפוקים לגמרי. זה לא פוסל אותם מהמקצוע ואפילו עוזר.

מישהו יודע גם למה לעזאזל הוא צריך לראות את ההורים שלי??
הכי חשוב-מה לעשות כדי לצאת?

פגישה עם ההורים זה צעד לשחרור ברוב המקרים.

vGarbachev

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי vGarbachev » 21 יוני 2011 11:23

ד"א אמרתי לו בתחילת השיחה שהייתה שאני רוצה תרופות נגד טיקים. ממה ששמעתי בהרבה מקומות אם אני מסרב לקבל תרופות אז הם לא רוצים לקחת עלי אחריות ומשחררים אותי. איך עכשיו אחרי שאמרתי שאני רוצה תרופות נגד טיקים אני יכול לצאת מזה ולהגיד שאני לא רוצה תרופות (בלי שהוא ידע שאני מכיר את זה שסירוב לקבל תרופות מוביל לשחרור)?
פרופילניק
הודעות: 772
הצטרף: 04 מאי 2009 18:13

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי פרופילניק » 21 יוני 2011 18:50

זה שהוא הזמין אותך לפגישה נוספת עם ההורים זה סימן טוב - זה אומר שלמרות כל הלעג שלו, הוא הבין שאכן יש בעיה. הזמנת ההורים מבוצעת לקראת שחרור, כך שייתכן שהוא שוקל אפשרות כזו.

אני לא משוכנע שסירוב לקבל תרופות מוביל לשחרור. גם אין סיבה שתחזור בך - לא הנקודה של קבלת תרופות היא מה שיקבע האם תשוחרר או לא, אלא השאלה האם הוא יתרשם שמצבך קשה מספיק לשחרור, ושאתה לא "עושה הצגות" אלא באמת מצבך הנפשי קשה. פשוט תמשיך כפי שאתה, וייתכן מאוד שתשוחרר (אם לא הפעם, אז בפעם הבאה).
קבניסטי

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי קבניסטי » 22 יוני 2011 22:54

פגישה עם ההורים נועדה גם כדי להוות מבחן לחיילים שהקבנים לא בטוחים לגבי אמינותם, האם באמת מצבם הנפשי רעוע.
avihay1
הודעות: 7
הצטרף: 25 אפריל 2011 22:00
יצירת קשר:

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי avihay1 » 23 יוני 2011 16:18

מזל טוב אחי! תוכל לפרט איך נהגת בפגישה השנייה,ואיך התנהגו ההורים שלת? תודה!
אורח

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי אורח » 25 יוני 2011 10:25

avihay1 כתב:מזל טוב אחי! תוכל לפרט איך נהגת בפגישה השנייה,ואיך התנהגו ההורים שלת? תודה!


האמת שכמעט לא דיברתי.. ההורים דיברו הרבה.. הוצגו לפסיכיאטר מסמכים המעידים על היסטוריה טיפולית באזרחות, ההורים שלי סיפרו לו שהם רואים אותי כל היום בלי מצב רוח, לא אוכל, לא עושה שום דבר, מסתגר בחדר, לא יוצא עם חברים.. הפסיכיאטר התעקש כל הזמן שזאת לא הדרך להתמודד עם זה.. הוא הציע להעביר אותי לבסיס פתוח, להעלות לי את הקה"ס, לתת לי תרופות נגד דיכאון וכל מיני שטויות.. כאן אמרתי לו בבכי שאני נמצא כבר חודש וחצי ביומיות ונמצא כל יום 4 שעות בבסיס אז איזה הקלות הוא כבר יוכל לתת לי...? אבא שלי אמר לו שהיה מקרה דומה באזרחות שהייתי בדיכאון בבית ספר מסויים ואז העבירו אותי לבי"ס אחר וכשעברתי בי"ס פתאום יצאתי מהדיכאון ואפילו לא הייתי צריך שום טיפול פסיכולוגי/תרופתי- כל מה שהייתי צריך זה לצאת מהמסגרת. הפסיכיאטר התעקש די הרבה שהפתרון להוציא אותי מהצבא הוא לא נבון ויש דרכים אחרות לטפל בזה- לא "לצאת לאזרחות עם 21 ולדפוק את החיים".. ההורים התעקשו כל הפגישה. בסוף הוא הבין את המצב שלי (תודה לאל) ונתן לי הפנייה לועדה רפואית.
אורח

Re: דיכאון, מחשבות אובדניות ורצון לקבל 21 נפשי

הודעהעל ידי אורח » 25 יוני 2011 23:34

ומתוך סקרנות אתה יודע על איזה סעיף יצאת? מה המספר?

מוזר שהפסיכיאטר כל כך התעקש עליך , איפה ראית אותו?
ממה שאני למדתי שהכי קל להשתחרר בבקו"ם, גם תקבל תיחס הכי טוב

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים