עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 21 יוני 2012 20:51

אפשרי למחוק את התגובה שלי פה - viewtopic.php?f=2&t=13205 הצלחתי להתחבר למשתמש.

אז ככה -

התחלתי סדיר לא מזמן וקיבלתי שיבוץ לבסיס סגור באזור רמת סיכון. יש לי חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי (OCD, שישקלו תנאי שירות מחדש, חרדות וכד'.), הוצאתי את זה במהלך השירות כי באמת יש לי בעיה והסתרתי את זה מהצבא, טעות חמורה, ועכשיו אני אוכל אותה ומנסה לפתור אותה. (לא מוכן לקבל את זה שאני אשאר 3 שנים במוצב, בבסיס סגור כי אני לא יכול להתמודד עם זה.)
אבל התחלתי תהליך פסיכאטר/קב"ן מלפני חודש בצבא עקב השיבוץ שלי לאחר הקורס שהרתיע אותי מאד. ישר ראיתי פסיכיאטר באוגדה לפני השיבוץ (לשטחים) שניסה לדחוף לי כדורים לאחר שהסברתי לו את הקשיים שלי, בהתחלה נלחצתי וקשה לי להתבטא, לכן בסוף השיחה לקחתי את המרשם. למרות שלאחר מכן ואחרי התייעצות עם בני המשפחה ופרטים באינטרנט החלטתי שבשום פנים ואופן ואני לא אקח את התרופות. נשלחתי לאחר מכן למוצב (אני פרופיל 64 אסתמה אלרגית לאבק, בתפקיד שעברתי קורס.) ואני לא מרוצה בכלל מההצבה. קודם כל כי זה סגור, וקשה לי עם סגור, מאד, לכן במהלך התקופה שלי הייתי לא מעט בגימלים ולא ישנתי שם הרבה בכלל.
יש לי הפרעות שינה שם, אני לא מתקלח שם, אני לא משתמש בשירותים שם, אני לא אוכל שם, מים מהקולר אני נגעל לשתות בלחץ שותה עם כוס פלסטיק, בתקופה שישנתי שם הייתי אוכל חטיפים וגם בקושי (בדומה לטירונות שרק הטירונות הייתה זמנית קצרה.)
הלכתי לרופאה במהלך התקופה, ביקשתי לראות קב"ן, הוא לא היה נמצא, אמרתי שבשום פנים ואופן אני לא חוזר לשם לישון, אז היא דיברה איתו בטלפון וקיבלתי גימלים נפשיים של שבוע וחזרתי ביום ראשון לברה"ן בתל השומר, שם ראיתי את הקב"ן מהחטיבה שלנו. עוד פעם, נסיון לכדורים וכדומה, עמדתי על שלי הפעם חזק, ולא הסכמתי, דיברנו על שיבוץ מחדש ואף לצאת מהצבא, היה נדמה כי הקב"ן יותר מבין לליבי מאשר הפסיכיאטר שראיתי באוגדה שחשב ששיבוץ מחדש זהו לא פתרון ורק תרופות יעזרו לי ושאני צריך להיות חזק ולהתמודד ושקבע לי תור לעוד חודש. (לא יכולתי לעמוד בזה ולחכות חודש ולכן גם ביקשתי כבר קב"ן ביחידה לראות מה עושים.)
טוב הקב"ן בנתיים אמר שאעשה יומיות עד שאראה שוב את הפסיכיאטר שדרך אגב הקדימו לי איתו את התור. ראיתי אותו לא מזמן שוב, ממש ניסה לדחוף לי כדורים, הסברתי לו מדוע אני לא רוצה ועמדתי על שלי, כעת הוא אומר לי שאם אני לא לוקח כדורים אני כנראה לא באמת במצוקה אמיתית, כי לדוגמא בן אדם עם דלקת ריאות כן לוקח כדורים כדי להבריא, אז למה אני לא לוקח? עוד פעם עמדתי על שלי שאני לא רוצה והבאתי לו סיבות מדוע לא שכנראה לא היו מספיקות עבורו ואז הוא שאל אם אני בכלל רוצה להמשיך לשרת, אמרתי לו שאם זה המצב, אני לא מוכן יותר לשרת, לא יכול יותר עם המדים האלה, עם הדיסקית על הצוואר עם הנעליים, די! ושהכל מכניס אותי לדיכאון מטורף. לחזור ולראות את המוצב כל פעם, את האנשים שם, את החדר אוכל, את המקלחות, שאני פשוט לא יכול יותר.
הוא דיבר עם המפקדת שלי בטלפון ואז לאחר השיחה איתה הוא ביטל לי את ההסכם עם היומיות הזמני שהיה לי עם הקב"ן והוא אף כעס עליי הפסיכיאטר שעשיתי את זה במקום להתמודד, הסברתי לו כי כבר לא יכולתי וזה היה מקרה חרום עבורי, והוא טען שזה לא מקרה חרום ואם באמת אני במקרה חרום אני אסכים לכדורים. המפקדת שלי כנראה אמרה לו שהיא לא מכירה אותי מספיק ושאני לא מספיק כנראה מנסה ולא הייתי נוכח הרבה בבסיס, לכן הם רוצים להחזיר אותי רגיל לבסיס עם יציאות של חמשושים לראות איך אני משתלב, והסברתי לו שאני לא יודע איך אתמודד שם כי אני לא יכול, עם כל הבעיות שכבר ציינתי. כיצד אוכל שם, אתקלח, אלך לשירותים, החברה שם לא טובה לי אני לא מסתדר, איך אני אתנהל שם? הוא אמר לי לבוא עוד חודש להערכת מצב ואם גם הפעם לא ארגיש טוב אקבל את ההקלות. אני בכל אופן צריך לחזור הוא אמר לי, אז שאלתי אותו למה אתם עושים את זה, מדוע אתם מחזיקים אותי כאן בכוח?! הוא הסביר כי זה צבא ולא קייטנה וזה גיוס חובה.

אני לא יודע כעת מה לעשות, איך אני חוזר לשם, אני באמת חרד לבריאות שלי, נורא קשה לי שם, אני לא מבין את האי-אכפתיות הזאת מצד הפסיכיאטר.

מה אתם ממליצים לעשות? (אני לא חושב שנפקדות תעזור לי כל כך כאן, וגם הקב"ן של היחידה שלנו שראיתי בתל השומר בברה"ן אמר למה בכלל באתי אליו אם התחלתי טיפול עם הפסיכיאטר של האוגדה) אבל בכל זאת ישבתי איתו והסברתי לו את המצב ואצלו יותר יחסית קבלתי הבנה, ואצל הפסכיאטר פשוט אני לא יודע מה לעשות, הסברתי לו ששבועיים ניסתי להיות שם ולא הצלחתי והיה לי נורא קשה, הוא טען שזה לא מספיק, ובמיוחד לאחר שהפרתי את "ההסכם" איתו והייתי בהמשך ביומיות ולא באמת ניסתי. אמרתי לו שבאמת ניסתי פשוט לא הצלחתי להחזיק חודש, הוא אמר לי שלדעתו זה לא נכון ולא מספק.

פרטים - אני כמעט חצי שנה בצבא.
עברתי קורס של חודש וחצי - קורס יומיות לכן לא התלוננתי.
פרופיל 64 - אסתמה אלרגי לאבק.
נמצא במוצב עם רמת סיכון. (גם מגביר את החרדות שלי עוד יותר.)
הטירונות עברה קשה מאד, אבל התנחמתי כי זה זמני יחסית.
לא דיווחתי על הבעיה שלי לפני כי חששתי שזה יסגור בפני דלתות, כמה תמים הייתי ואיך כעת אני אוכל אותה. אבל גם שאני מנסה עכשיו לבוא ולהסביר את זה לצבא בתור חייל, נורא קשה לי והיחס הוא קר ואני לא יודע מה לעשות, אני אובד עצות.
mark18
הודעות: 106
הצטרף: 02 אוגוסט 2011 00:48
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי mark18 » 21 יוני 2012 21:00

תנסה להראות מצוקה קשה בבסיס, שהמפקדים יראו את הקשיים שלך. אחר כך תנסה לדבר שוב אם הפסיכיאטר ותבקש עזרה, תגיד שהמצב החמיר ואתה לא יודע מה לעשות עם עצמך (תגיד לפסיכיאטר שאתה מסכים לקחת כדורים, כך את המרשם אבל תקח את הכדורים באמת) רוב הסיכויים שאחרי שתתחיל לקבל כדורים יורידו לך פרופיל ל45 (בתנאי שתראה מצוקה קשה דרך התפקוד שלך ולא רק במילים) משם רוב הסיכויים שתרד לגוב של יומיות קרוב לבית (כבר יהיה לך יותר קל) אחר כך בפגישות הבאות תגיד לפסיכיאטר שהמצב שלך החמיר ושהכדורים לא עוזרים וגם בתפקיד של היומיות קשה לך ואולי אם קצת מזל הוא ימליץ על השחרור שלך.
בכל מקרה אל תסכן את הבריאות שלך בגלל הצבא (כמו לקחת כדורים או להישאר בבסיס כשיש לך כל כך הרבה חרדות) ואם שום דבר לא יעזור תנסה עוד פעם ללכת לברהן ולבקש עזרה.
בהצלחה.
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 21 יוני 2012 21:10

תודה רבה,

יש לציין כי לאחר שכל כך התכווכחתי על לא לקחת כדורים ולקבל את המרשם הזה כי זה הרגיש לי כמו מריחה אחת גדולה, הוא טען כי יש לבוא אליו לפגישה נוספת ואם אני לא עדיין מתלונן, ההקלות ייתנו. (הפסקתי להיות תמים, מה באמת לדעתכם יקרה בפגישה הבאה?)
ואיך להראות מצוקה בבסיס? אני באמת מדבר עם המפקדת האישית שלי על כך, גם עם מפקד היחידה דיברתי, אני לא עובד בתפקיד שלי שעשיתי את הקורס אליו, נותנים לי כעת דברים כמו השקיית עציצים וכד' וגם את זה אני לא עושה בצורה טובה והעירו לי כמה פעמים על זה ועל האדישות שלי כי באמת קשה לי.
והמקום עצמו הוא קטן ככה שאין הרבה אנשים שצריכים אותי או רואים אותי מכדי לראות שאני באמת לא מתפקד.
המפקדת שהפסיכיאטר התקשר אליה ואמר שלדבריה יהיו השפעה, אמרה שהיא לא מספיק מכירה אותי ולכן אין לה הרבה מה להגיד עליי. (למרות שהראיתי לה את המכתב מהפסכיאטר האזרחי, חפרתי לא מעט עד כדי שכבר היא העירה לי לא מבצע מטלות כהלכה ובאמת הרוב בחדר עד שקוראים לי לעשות משהו שגם אני נורא נורא אדיש לזה כי פשוט נמאס לי. יש לי בעיות אמיתיות ואני מרגיש כאילו אני כלוא בכוח בתוך מקום ולא מוכנים לסייע לי.
אורח

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי אורח » 22 יוני 2012 01:01

Alright כתב:אפשרי למחוק את התגובה שלי פה - viewtopic.php?f=2&t=13205 הצלחתי להתחבר למשתמש.

אז ככה -

התחלתי סדיר לא מזמן וקיבלתי שיבוץ לבסיס סגור באזור רמת סיכון. יש לי חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי (OCD, שישקלו תנאי שירות מחדש, חרדות וכד'.), הוצאתי את זה במהלך השירות כי באמת יש לי בעיה והסתרתי את זה מהצבא, טעות חמורה, ועכשיו אני אוכל אותה ומנסה לפתור אותה. (לא מוכן לקבל את זה שאני אשאר 3 שנים במוצב, בבסיס סגור כי אני לא יכול להתמודד עם זה.)
אבל התחלתי תהליך פסיכאטר/קב"ן מלפני חודש בצבא עקב השיבוץ שלי לאחר הקורס שהרתיע אותי מאד. ישר ראיתי פסיכיאטר באוגדה לפני השיבוץ (לשטחים) שניסה לדחוף לי כדורים לאחר שהסברתי לו את הקשיים שלי, בהתחלה נלחצתי וקשה לי להתבטא, לכן בסוף השיחה לקחתי את המרשם. למרות שלאחר מכן ואחרי התייעצות עם בני המשפחה ופרטים באינטרנט החלטתי שבשום פנים ואופן ואני לא אקח את התרופות. נשלחתי לאחר מכן למוצב (אני פרופיל 64 אסתמה אלרגית לאבק, בתפקיד שעברתי קורס.) ואני לא מרוצה בכלל מההצבה. קודם כל כי זה סגור, וקשה לי עם סגור, מאד, לכן במהלך התקופה שלי הייתי לא מעט בגימלים ולא ישנתי שם הרבה בכלל.
יש לי הפרעות שינה שם, אני לא מתקלח שם, אני לא משתמש בשירותים שם, אני לא אוכל שם, מים מהקולר אני נגעל לשתות בלחץ שותה עם כוס פלסטיק, בתקופה שישנתי שם הייתי אוכל חטיפים וגם בקושי (בדומה לטירונות שרק הטירונות הייתה זמנית קצרה.)
הלכתי לרופאה במהלך התקופה, ביקשתי לראות קב"ן, הוא לא היה נמצא, אמרתי שבשום פנים ואופן אני לא חוזר לשם לישון, אז היא דיברה איתו בטלפון וקיבלתי גימלים נפשיים של שבוע וחזרתי ביום ראשון לברה"ן בתל השומר, שם ראיתי את הקב"ן מהחטיבה שלנו. עוד פעם, נסיון לכדורים וכדומה, עמדתי על שלי הפעם חזק, ולא הסכמתי, דיברנו על שיבוץ מחדש ואף לצאת מהצבא, היה נדמה כי הקב"ן יותר מבין לליבי מאשר הפסיכיאטר שראיתי באוגדה שחשב ששיבוץ מחדש זהו לא פתרון ורק תרופות יעזרו לי ושאני צריך להיות חזק ולהתמודד ושקבע לי תור לעוד חודש. (לא יכולתי לעמוד בזה ולחכות חודש ולכן גם ביקשתי כבר קב"ן ביחידה לראות מה עושים.)
טוב הקב"ן בנתיים אמר שאעשה יומיות עד שאראה שוב את הפסיכיאטר שדרך אגב הקדימו לי איתו את התור. ראיתי אותו לא מזמן שוב, ממש ניסה לדחוף לי כדורים, הסברתי לו מדוע אני לא רוצה ועמדתי על שלי, כעת הוא אומר לי שאם אני לא לוקח כדורים אני כנראה לא באמת במצוקה אמיתית, כי לדוגמא בן אדם עם דלקת ריאות כן לוקח כדורים כדי להבריא, אז למה אני לא לוקח? עוד פעם עמדתי על שלי שאני לא רוצה והבאתי לו סיבות מדוע לא
הבאת לו סיבות מדוע לא? בשביל מה? בשביל מה להתווכח עם הפסיכיאטר? נראה לך שהוא יגיד "אה הסיבות שלך מובנות סבבה"? לא רוצה לקחת כדורים אל תיקח אבל אל תזיין בשכל ותנסה לשכנע אותו בתירוצים.

שכנראה לא היו מספיקות עבורו ואז הוא שאל אם אני בכלל רוצה להמשיך לשרת, אמרתי לו שאם זה המצב, אני לא מוכן יותר לשרת, לא יכול יותר עם המדים האלה, עם הדיסקית על הצוואר עם הנעליים, די! ושהכל מכניס אותי לדיכאון מטורף. לחזור ולראות את המוצב כל פעם, את האנשים שם, את החדר אוכל, את המקלחות, שאני פשוט לא יכול יותר.
הוא דיבר עם המפקדת שלי בטלפון ואז לאחר השיחה איתה הוא ביטל לי את ההסכם עם היומיות הזמני שהיה לי עם הקב"ן והוא אף כעס עליי הפסיכיאטר שעשיתי את זה במקום להתמודד, הסברתי לו כי כבר לא יכולתי וזה היה מקרה חרום עבורי, והוא טען שזה לא מקרה חרום ואם באמת אני במקרה חרום אני אסכים לכדורים. המפקדת שלי כנראה אמרה לו שהיא לא מכירה אותי מספיק ושאני לא מספיק כנראה מנסה ולא הייתי נוכח הרבה בבסיס, לכן הם רוצים להחזיר אותי רגיל לבסיס עם יציאות של חמשושים לראות איך אני משתלב, והסברתי לו שאני לא יודע איך אתמודד שם כי אני לא יכול, עם כל הבעיות שכבר ציינתי. כיצד אוכל שם, אתקלח, אלך לשירותים, החברה שם לא טובה לי אני לא מסתדר, איך אני אתנהל שם? הוא אמר לי לבוא עוד חודש להערכת מצב ואם גם הפעם לא ארגיש טוב אקבל את ההקלות. אני בכל אופן צריך לחזור הוא אמר לי, אז שאלתי אותו למה אתם עושים את זה, מדוע אתם מחזיקים אותי כאן בכוח?! הוא הסביר כי זה צבא ולא קייטנה וזה גיוס חובה.

אני לא יודע כעת מה לעשות, איך אני חוזר לשם, אני באמת חרד לבריאות שלי, נורא קשה לי שם, אני לא מבין את האי-אכפתיות הזאת מצד הפסיכיאטר.
מה אתה לא מבין? הפסיכיאטר לא עובד עבור המלאך גבריאל, אלא עבור צה"ל, לכן הוא עושה מה שצה"ל אומר לו, ואתה לא הבן של קצין בכיר בצה"ל או הבן של ראש הממשלה נכון? לכן צהל משתין עליך ואתה מעניין לו את התחת.
אז מה יש פה לא להבין?


מה אתם ממליצים לעשות? (אני לא חושב שנפקדות תעזור לי כל כך כאן, וגם הקב"ן של היחידה שלנו שראיתי בתל השומר בברה"ן אמר למה בכלל באתי אליו אם התחלתי טיפול עם הפסיכיאטר של האוגדה) אבל בכל זאת ישבתי איתו והסברתי לו את המצב ואצלו יותר יחסית קבלתי הבנה, ואצל הפסכיאטר פשוט אני לא יודע מה לעשות, הסברתי לו ששבועיים ניסתי להיות שם ולא הצלחתי והיה לי נורא קשה, הוא טען שזה לא מספיק, ובמיוחד לאחר שהפרתי את "ההסכם" איתו והייתי בהמשך ביומיות ולא באמת ניסתי. אמרתי לו שבאמת ניסתי פשוט לא הצלחתי להחזיק חודש, הוא אמר לי שלדעתו זה לא נכון ולא מספק.
נפקדות זה רעיון גרוע.
זה מאוד פשוט - במקום עבודה מי שלא מתפקד מפוטר? מפוטר.
מי שרוצה עזרה הולך לרופא? הולך. לא עזר 10 פעמים? מוותרים? לא, אם יש בעיה הולכים כל יום לרופא, אחרת אין בעיה מספיק רצינית.



פרטים - אני כמעט חצי שנה בצבא.
עברתי קורס של חודש וחצי - קורס יומיות לכן לא התלוננתי.
פרופיל 64 - אסתמה אלרגי לאבק.
נמצא במוצב עם רמת סיכון. (גם מגביר את החרדות שלי עוד יותר.)
הטירונות עברה קשה מאד, אבל התנחמתי כי זה זמני יחסית.
לא דיווחתי על הבעיה שלי לפני כי חששתי שזה יסגור בפני דלתות, כמה תמים הייתי ואיך כעת אני אוכל אותה. אבל גם שאני מנסה עכשיו לבוא ולהסביר את זה לצבא בתור חייל, נורא קשה לי והיחס הוא קר ואני לא יודע מה לעשות, אני אובד עצות.
אם אתה במצוקה נפשית לך לברהן ולקבנים כל יום עד שתקבל עזרה רצינית, וזהו. התירוצים של האסטמה שלך מיותרים, לקבל\פסיכיאטר פונים רק בקשר לבעיות נפשיות.

mark18
הודעות: 106
הצטרף: 02 אוגוסט 2011 00:48
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי mark18 » 22 יוני 2012 01:32

תודה רבה,

יש לציין כי לאחר שכל כך התכווכחתי על לא לקחת כדורים ולקבל את המרשם הזה כי זה הרגיש לי כמו מריחה אחת גדולה, הוא טען כי יש לבוא אליו לפגישה נוספת ואם אני לא עדיין מתלונן, ההקלות ייתנו. (הפסקתי להיות תמים, מה באמת לדעתכם יקרה בפגישה הבאה?)
ואיך להראות מצוקה בבסיס? אני באמת מדבר עם המפקדת האישית שלי על כך, גם עם מפקד היחידה דיברתי, אני לא עובד בתפקיד שלי שעשיתי את הקורס אליו, נותנים לי כעת דברים כמו השקיית עציצים וכד' וגם את זה אני לא עושה בצורה טובה והעירו לי כמה פעמים על זה ועל האדישות שלי כי באמת קשה לי.
והמקום עצמו הוא קטן ככה שאין הרבה אנשים שצריכים אותי או רואים אותי מכדי לראות שאני באמת לא מתפקד.
המפקדת שהפסיכיאטר התקשר אליה ואמר שלדבריה יהיו השפעה, אמרה שהיא לא מספיק מכירה אותי ולכן אין לה הרבה מה להגיד עליי. (למרות שהראיתי לה את המכתב מהפסכיאטר האזרחי, חפרתי לא מעט עד כדי שכבר היא העירה לי לא מבצע מטלות כהלכה ובאמת הרוב בחדר עד שקוראים לי לעשות משהו שגם אני נורא נורא אדיש לזה כי פשוט נמאס לי. יש לי בעיות אמיתיות ואני מרגיש כאילו אני כלוא בכוח בתוך מקום ולא מוכנים לסייע לי.


אני מבין את הקושי שלך, גם לי כשהיה מאוד קשה בצבא (הייתי הרבה פעמים בכלא, הייתי טכנאי טנקים בגדוד כחלק מחיל החימוש). מה שאתה צריך לעשות זה להראות מצוקה (אני לדוגמה הגעתי למצב שלא דיברתי אם אף אחד, בקושי אכלתי רוב הזמן ביליתי בשינה לא עשיתי את העבודה שלי טוב) ובסופו של דבר המפקדים הבינו שיש בעיה. באף מקום לא רוצים אנשים בייתים לכן, שלחו אותי לקבן ואחרי פגישה אחת הוציאו אותי לתפקיד של יומיות קרוב לבית כי המפקדים בעצמם לא רצו אותי שם כי לא הייתי מתפקד והדבר האחרון שמפקדים רוצים זה אדם עם בעיה נפשית ביחידה. (גם לי הקבן הציעה כדורים והסכמתי בלי באמת לקחת אותם).
המלצה שלי תפגין מצוקה ואל תתפקד ביחידה (לא במובן של סירוב פקודה אלא תראה את זה שהקשיים שלך מפריעים לך בתפקוד היום יומי) לאחר מכן תדבר שוב עם הפסיכיאטר ותסכים לקחת כדורים (בלי באמת לקחת אותם) תגיד שיש לך החמרה ואתה לא יכול להמשיך (בלי שתסכים לכדורים אתה לא תראה כמישהו שבאמת בבעיה קשה. בן אדם שבאמת במצוקה יסכים לכל דרך תיפול בשביל להרגיש יותר טוב)
אם כל זה עדיין לא יעבוד תעזוב הכל ולך לברהן (ללכת לברהן לא נחשב לנפקדות ולכן לא יתנו לך שום עונש) שמה תבקש לראות קבן תסביר את המצוקה ואפילו תבקש כדורים (זה רק יראה שיש לך מצוקה אמיתית ואתה לא בא סתם לבלבל את המוח בשביל תנאי שירות יותר טובים או בשביל להישתחרר).
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 22 יוני 2012 15:41

תודה רבה על התגובות, עוד משהו קטן -

האם יש לי אפשרות לקבל חוות דעת שנייה מפסיכיאטר אחר? האם זה יעזור? מפני שאותו פסיכיאטר שהייתי אצלו לוחץ על כך שאנסה להתמודד חודש באותו בסיס מבלי לעשות יומיות ולעשות חמשושים ואם גם אז לא אצליח להתמודד אז לפי מה שהוא טען הוא יחשוב יותר על הקלות ברצינות. ואני באמת לא יצליח להחזיק שם ואמרתי לו את זה והוא אמר שאני צריך לא לוותר לעצמי ולהתמודד עם זה, אני פשוט מרגיש כבול.

אני ללא ספק לא אתפקד שאני אגיע, אבל אני פשוט אסבול בחודש הזה, אבל אין לי משהו אחר לעשות, לא?
אני אגיע לבסיס, אראה במצוקה, לא אתפקד כמו שצריך ואנסה לסבול את החודש הזה? (שאין לי מושג איך... )
mark18
הודעות: 106
הצטרף: 02 אוגוסט 2011 00:48
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי mark18 » 22 יוני 2012 16:45

תגיע לבסיס, תדבר עם המפקדים ותראה מצוקה רוב הסיכויים שתוך שבוע- שבועיים (אני לא יודע איפה אתה משרת) יתנו לך תור לפסיכיאטר\קבן ברגע שהם יראו שהמצוקה שלך רצינית מאוד הם רוב הסיכויים ישחררו אותך מהבסיס (כנראה לא נראתה מספיק במצוקה, לכן הפסיכיאטר פשוט שלח אותך חזרה בתקווה שתוך חודש כבר תתרגל להיות בבסיס ויהיה לך יותר קל). ברגע שרואים שיש החמרה רצינית (תוך כדי שאתה מסכים לכדורים בשביל להראות שאתה בבעיה אמיתית) לא יחזיקו אותך חודש בבסיס.
בכל מקרה אם אתה רואה שאתה ממש לא יכול להיות שם או שמשהו לא מסתדר (מפקדים או פסיכיאטר עושים דווקא) פשוט עזוב הכל ולך לברהן שם באותו היום תוכל לראות קבן שבטוח יוכל לעזור לך (רוב הסיכויים שיתנו לך המלצה להקלה בתנאים ).
חשוב מאוד בפגישה עם קבן\פסיכיאטר לציין שיש לך החמרה, ולא רק שהמצב שלך לא משתפר אלה רק נהיה יותר ויותר גרוע (זה יזרז את התהליכים בשביל לצאת מהבסיס\צבא).
לשאלה שלך תמיד תוכל לראות עוד פסיכיאטר בברהן (בתנאי שהקבן בברהן יראה שיש לך מצוקה אמיתית) סביר להניח שגם אם הוא לא יוכל לעזור לך ישירות, הוא יפנה אותך לפסיכיאטר של היחידה שלך עם ההמלצה שלו, כך יותר יתחשבו בך ואולי זה יזרז לך את השחרור.
בכל מקרה מומלץ קודם לפנות שפסיכיאטר של היחידה ורק אז לברהן (רוב הסיכויים שהקבן של ברהן פשוט יחזיר אותך ליחידה)

בהצלחה
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 23 יוני 2012 19:23

תודה על התגובות,

אני חושש מכך שינסו להכריח אותי בכוח לישון שם, גם המפקדים, למרות שדיברתי איתם בטלפון וגם ההורים, הם טוענים שאני צריך להגיע לבסיס ושנדבר שם. עכשיו אני ממש פוחד מהקטע שיכריחו אותי להשאר שם חודש, לישון שם. חוץ מזה גם אם הם יאשרו לי שוב את היומיות מהבסיס באופן זמני אני יחזור לפסיכיאטר עוד חודש והוא יגיד לי שוב שלא התמודדתי ולא ניסתי (ניסתי שבועיים לפני כשהגעתי אבל כנראה שזה לא הספיק לו ואני מרגיש שאני לא יכול יותר, בכלל לא והוא לא מבין את זה.) וכביכול יכעס עלי כי אני עושה "קונצים". ולא יתן לי אולי את ההקלות.
אז זה כאילו אני מפסיד לא משנה מה אני עושה, אני לא יודע מה לעשות כבר.
וחשבתי על משהו, אני מאד חושב שגם אם אני מצד אחד ינסה להשאר שם, מה שאני לא חושב שאני אעמוד בו אבל במידה ובשיניים אנסה ללון שם, הפסיכיאטר יכול להגיד לי שהתמודדתי יפה (בעיניו) חודש ולא התלוננתי, אז אני יכול להמשיך טיפול ובעצם הוא ינסה למרוח אותי עוד להישאר שם עוד ולא יתן לי את ההקלות שאני צריך ואז אני גם מפסיד פה.

בכל אופן אין לי מושג מה לעשות, אני מתכנן לדבר עם המפקדים שם, להסביר להם את המצב עד כמה שאני יכול כי באמת אין לי כוח, זה הורס אותי ואני מאד מקווה שהם ידברו עם הפסיכיאטר ויסבירו לו שאני לא יכול.

לא יודע מה לעשות....
אורח

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי אורח » 23 יוני 2012 20:49

Alright כתב:תודה על התגובות,

אני חושש מכך שינסו להכריח אותי בכוח לישון שם, גם המפקדים, למרות שדיברתי איתם בטלפון וגם ההורים, הם טוענים שאני צריך להגיע לבסיס ושנדבר שם.
רוצים שתישן תישן, אם אתה במצוקה לך לברהן כמה פעמים שאתה צריך ובבסיס תתפקד בהתאם ליכולת שלך.
עכשיו אני ממש פוחד מהקטע שיכריחו אותי להשאר שם חודש, לישון שם. חוץ מזה גם אם הם יאשרו לי שוב את היומיות מהבסיס באופן זמני אני יחזור לפסיכיאטר עוד חודש והוא יגיד לי שוב שלא התמודדתי ולא ניסתי (ניסתי שבועיים לפני כשהגעתי אבל כנראה שזה לא הספיק לו ואני מרגיש שאני לא יכול יותר, בכלל לא והוא לא מבין את זה.) וכביכול יכעס עלי כי אני עושה "קונצים". ולא יתן לי אולי את ההקלות.
אם תישאר שם חודש לא תקבל שום הקלה, הפסיכיאטר לא באמת מצפה "שתנסה" הוא סתם מזיין לך בשכל כדי שתפסיק לעשות בעיות, אם תיתן לו להמשיך לדחות אותך אז הוא ימשיך לדחות אותך בעוד חודש חודשיים ושלוש שנים. אל תהיה כזה תמים ומאמין כמו פתי לכל פלוץ שיוצא מהפה של הפסיכיאטר.
אז זה כאילו אני מפסיד לא משנה מה אני עושה, אני לא יודע מה לעשות כבר.
וחשבתי על משהו, אני מאד חושב שגם אם אני מצד אחד ינסה להשאר שם, מה שאני לא חושב שאני אעמוד בו אבל במידה ובשיניים אנסה ללון שם, הפסיכיאטר יכול להגיד לי שהתמודדתי יפה (בעיניו) חודש ולא התלוננתי, אז אני יכול להמשיך טיפול ובעצם הוא ינסה למרוח אותי עוד להישאר שם עוד ולא יתן לי את ההקלות שאני צריך ואז אני גם מפסיד פה.

בכל אופן אין לי מושג מה לעשות, אני מתכנן לדבר עם המפקדים שם, להסביר להם את המצב עד כמה שאני יכול כי באמת אין לי כוח, זה הורס אותי ואני מאד מקווה שהם ידברו עם הפסיכיאטר ויסבירו לו שאני לא יכול.
אם אתה לא מתפקד הם ממילא לא ירצו אותך, אבל נותנים לך עצות ואתה ממשיך לשאול את אותן השאלות שוב ושוב אז כנראה שאתה לא קולט.

לא יודע מה לעשות....
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 25 יוני 2012 05:02

המפקדים זימנו אותי לשיחה, טענו שאין יותר מידי מה לעשות ושגורם מקצועי החליט כך כנראה שהוא מבין מה הוא מדבר, התעלמו מהדיאגנוזה של הפסיכיאטר האזרחי, אתמול אמנם לא ישנתי שם ושיחררו אותי אבל בהמשך אני כן צריך לישון שם, לא יודע איך אעשה את זה. ניסו לעודד אותי ושזה קשיי הסתגלות בהתחלה ואני צריך להפסיק עם הפינוק. שלא מבינים למה אני לא אוכל שם או לא מתקלח/הולך לשירותים וכי האוכל טוב והשירותים בתכל'ס נקיים או שאני יכול לנקות אותי לפני שאני נכנס כמו כולם. ובקשר להפרעות שינה אני צריך להסתגל לישון מחודש לבית. היה לי נורא קשה עם התגובות האלה מהסיבה הפשוטה שאני באמת לא יכול ואני באמת מרגיש נואש מחוסר ההתחשבות הזאת וחושבים שזה דבר זמני.
הם מנסים להחזיר אותי גם לתפקד כמו שאר החיילים בין אם זה שבתות, תורניות וכד', ניראה לי שאני פשוט משתגע.
fu

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי fu » 25 יוני 2012 10:51

ממתי החוות דעת האזרחית?
אם היא בת יותר מחודש, תנסה להשיג חדשה.
אם אתה מכיר פסיכיאטר או פסיכולוג זה הכי טוב.
אם אתה מבוטח בקופת חולים אז תבקש לראות פסיכיאטר שם. אם לא אז אתה יכול להגיע למיון של בית חולים רגיל בלילה ולראות שם פסיכיאטר. הצבא אמור להחזיר לך את הכסף אחר כך.
חוות דעת עדכנית שמדברת על התדרדרות קשה במצב שלך ודכאונות יבטיחו לך פגישה מיידית עם קב"ן.
ההורים שלך תומכים בך?
אם כן שישלחו את המכתב לקצין העיר ושיכתבו שהמצב של הבן שלהם ממש רע ושהם מאוד מודאגים לך.
תראה לקב"ן את חוות הדעת ותגרום לו להבין עד כמה המצב שלך חמור. לאו דווקא במילים אלא בעיקר בשפת גוף.
אתה גם יכול ללכת עם חוות הדעת לברה"ן בתל השומר ולשבת שם ולהתעקש לראות קב"ן. גם כשיגידו לך שבלי תור אי אפשר להכנס, תמשיך לשבת ולבקש לראות קב"ן. בסוף ייתנו לך.
גם אם אין לך חוות דעת אזרחית אתה יכול לעשות את זה. אל תחכה חודש לראות שוב קב"ן או פסיכיאטר.
אם לא נותנים לך לראות אחד תוך שבוע לך לברה"ן.
רק שתדע - כמה שיותר קב"נים שאתה רואה ככה יותר טוב. ככה הם מבינים שהמצב שלך אבוד ושאין טעם להשאיר אותך.
תפקוד ירוד בבסיס זה מאוד מאוד מאוד חשוב ויכול להיות מה שיביא אותך לשחרור.
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 27 יוני 2012 19:16

עדכון לא רציני, אך בכל זאת -

כשהגעתי לבסיס שחררו אותי בסוף ולא נתנו לי לישון שם, אבל לאו דווקא מהסיבות שלי נראה לי, אני חושב שהמפקדים פשוט שחררו אותי כי לא הייתי מוכן עם ציוד ללינה. בכל אופן ביום שני ישנתי שם לצערי הרב, היה לי קשה, קשה מאד. התאפקתי באמצע הלילה האם להתקשר בעצם למפקדת, אני לא אכלתי כלום באותו יום מלבד אולי קצת חטיפים, לא התפניתי, ולא התקלחתי והדכאון המשיך. בבוקר למחרת ראו שאני כזה די מעופף ניראה לי, אחרי הכל פחות מ-4 שעות שינה בלילה, בלי אוכל וכד', אפשר היה לשים לב, גם שאלו אותי כל פעם איך אני, מה שלומי וכד', אבל המפקדים עדיין התעקשו על כך שאשאר שם בלילות כי כדי לקבל חוות דעת עליי אני צריך לנסות ולראות איך אני מתמודד ב3 שבועות הבאים, ואם עדיין לא הולך לי, אז הם יתנו חוות דעת שכביכול קשה לי (ככה לפחות הם אומרים, אני באמת לא יודע מה הם סידרו שם הם והפסכיאטר, אני באמת חושש שאני ישתגע שם בלילות, ירעיב את עצמי והם עדיין ירשו לעצמם למרוח אותי.) כי אם לא יהיה בבסיס, לא יראו איך אני מתפקד בעצם, לטענתם. וגם הפסכיאטר אמר לי שאם כדורים אני לא מוכן לקחת, אז כדי שהוא יהיה בלב שקט, הוא רוצה לראות אם באמת מגיע לי הקלות ונתן לי תקופה של חודש. (מריחה או לא, אמיתי או לא, אין לי מושג, אני כבר נמאס לי ואני מרגיש אובד עצות, מרגיש כלוא.)
נפקדות זה לא אופציה, וכנראה שאני פשוט אצטרך לסבול בתקופה הקרובה עד שאני אראה את הפסיכאטר. ביקשתי קב"ן, אך אמרו לי שבגלל שאני בטיפול עם הפסכיאטר, אני פשוט אראה את אותו פסכיאטר שראיתי לפני ואת זה שאני צריך לראות, אז ככה שוויתרתי, כי כשאני הולך לאותו אחד פשוט הדיכאון שלי הולך וגובר, ביקשתי חוות דעת שנייה של מישהו אחר, אך המליצו לי מאד לחכות כי זה לא הרבה זמן ואני כבר באמצע טיפול אז בשביל לראות מה עושים, ושלמפקדים בעצם תהיה חוות דעת עליי, אני צריך "להתמודד".
אני לא מתפקד וואו בבסיס בואו נגיד, אני הרבה בחדר נח, והמפקדים יודעים את זה, אולי 3-4 שעות לפעמים נותנים לי דברים לעשות ואני בקושי מבצע אותם בכלל, אני לא בתפקיד שלי כל כך גם, אין לי מושג בכלל מה אני עושה שם.

עוד משהו, יש לי כמה שאלות שמטרידות אותי:

* המפקדים כאילו נוטים יותר לחשוב שאני מפונק, על זה שאני לא יכול לישון שם, הם אומרים שיש הרבה חיילים שלא יכולים לישון בבסיס ומתגברים על זה, ושעליי להתגבר ולהיות חזק ולהפסיק להתפנק. כמו כן על האוכל הם כאילו עוקצים לפעמים, "מה אתה רוצה סטייקים?" ואמרתי להם שאפילו סטייקים אני לא אוכל ואני אוכל דברים מאד מסויימים ואני מאד בעייתי באוכל במיוחד שזה לא בבית שלי, וזה נכון, לא שיקרתי ואני מרגיש כאילו כל פעם מנסים להוציא אותי ילד מפונק או לנסות לשכנע אותי לעבוד על זה עם שיחות פסיכולוגיות, כדורים טבעיים וכד', לטפל בבעיה הזאת כדי שאוכל להסתגל לאותו בסיס. עכשיו, כדורים סירבתי, שיחות שהייתי בפגישה אחת עם הקב"ן הוא ניסה לשכנע אותי על כדורים ושיחות, לכדורים התנגדתי ולשיחות לא הבעתי דעה כל כך, אבל הייתי מעדיף את זה. עכשיו אני יודע ששני הדברים האלה הם אמצעי מריחה, ואני רוצה לדעת כיצד להימנע מהם במידה ואני נתקל בהם, באיזו תשובה ואיך? ובמידה ואין דרך להימנע מזה, כי צריך להוכיח שבאמת שיש מצוקה, לאיזה טיפול צריכים לפנות שפחות ימרח אותי ואני יוכל להגיד כבר בפגישה אחרי שזה לא הולך, וזה לא מתקדם וזה אף מחמירה הבעיה?

* שאלה נוספת שמטרידה אותי, האם אחרי התקופה של החודש/3 שבועות, אני יגיע לפסיכיאטר והוא יגיד לי, הנה, 3 שבועות הייתי בבסיס, עשית חמשושים, מידי פעם אפטר, לא היה כזה נורא נכון? לא ביצעת מעשה קיצוני כלשהו, אז כנראה שאחרי הכל כן הסתגלת במקצת וכו' וכו'.... כאילו ינסה למרוח אותי בסגנון כזה, ויצא מצב שהוא בעצם יבוא אליי עם פסיכולוגיה הפוכה - במקום לקבל את ההקלות שהוא כביכול אמר שאני אני חוזר אליו ואומר לו שהמצב לא הסתדר אז הוא יביא לי אותם, אז כאילו הוא פתאום יבוא לי בתפנית של: "כן ישנת שם, אתה יכול להמשיך." אף על פי שהיה לי ואני יודע שיהיה לי מאד קשה להמשיך את זה, ואני מתאר לעצמי שאני מציג את זה החוצה כמה שאני יכול, כי באמת קשה לי ככה שאני לא מרגיש צורך לשחק את זה או להחצין את זה יותר מידי, ואולי בגלל זה המפקדים שלי משחקים על זה ואומרים לי: "אתה לא נראה במצוקה היסטרית". דבר שבאמת מרתיח אותי, כאילו מה, אתם רוצים שאני אולי ידפוק נפקדות כדי להראות לכם כמה שאני סובל? או שאולי אחתוך ורידים? או שאהפוך עליכם שולחן? מה אתם רוצים ממני כבר?! קשה לי, אני לא עובד עליכם!!
איך להגיב במקרה בסיטואציות כאלה לדעתכם?

ובאופן כללי, מה לדעתכם יקרה במהלך החודש/3 שבועות הקרובים? מורחים אותי? לא שמים עלי? או שעליי לנסות להמשיך לישון שם ולדאוג לטפטף יום יום למפקדים שקשה לי וזה לא הולך הסידור הזה ולדאוג להראות את זה גם בשפת גוף ובאופן התפקוד שלי בבסיס?

קצת הסברים זה יהיה טוב.
אורח

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי אורח » 27 יוני 2012 19:50

Alright כתב:עדכון לא רציני, אך בכל זאת -

כשהגעתי לבסיס שחררו אותי בסוף ולא נתנו לי לישון שם, אבל לאו דווקא מהסיבות שלי נראה לי, אני חושב שהמפקדים פשוט שחררו אותי כי לא הייתי מוכן עם ציוד ללינה. בכל אופן ביום שני ישנתי שם לצערי הרב, היה לי קשה, קשה מאד. התאפקתי באמצע הלילה האם להתקשר בעצם למפקדת, אני לא אכלתי כלום באותו יום מלבד אולי קצת חטיפים, לא התפניתי, ולא התקלחתי והדכאון המשיך. בבוקר למחרת ראו שאני כזה די מעופף ניראה לי, אחרי הכל פחות מ-4 שעות שינה בלילה, בלי אוכל וכד', אפשר היה לשים לב, גם שאלו אותי כל פעם איך אני, מה שלומי וכד', אבל המפקדים עדיין התעקשו על כך שאשאר שם בלילות כי כדי לקבל חוות דעת עליי אני צריך לנסות ולראות איך אני מתמודד ב3 שבועות הבאים, ואם עדיין לא הולך לי, אז הם יתנו חוות דעת שכביכול קשה לי (ככה לפחות הם אומרים, אני באמת לא יודע מה הם סידרו שם הם והפסכיאטר, אני באמת חושש שאני ישתגע שם בלילות, ירעיב את עצמי והם עדיין ירשו לעצמם למרוח אותי.) כי אם לא יהיה בבסיס, לא יראו איך אני מתפקד בעצם, לטענתם. וגם הפסכיאטר אמר לי שאם כדורים אני לא מוכן לקחת, אז כדי שהוא יהיה בלב שקט, הוא רוצה לראות אם באמת מגיע לי הקלות ונתן לי תקופה של חודש. (מריחה או לא, אמיתי או לא, אין לי מושג, אני כבר נמאס לי ואני מרגיש אובד עצות, מרגיש כלוא.)
נפקדות זה לא אופציה, וכנראה שאני פשוט אצטרך לסבול בתקופה הקרובה עד שאני אראה את הפסיכאטר. ביקשתי קב"ן, אך אמרו לי שבגלל שאני בטיפול עם הפסכיאטר, אני פשוט אראה את אותו פסכיאטר שראיתי לפני ואת זה שאני צריך לראות, אז ככה שוויתרתי, כי כשאני הולך לאותו אחד פשוט הדיכאון שלי הולך וגובר, ביקשתי חוות דעת שנייה של מישהו אחר, אך המליצו לי מאד לחכות כי זה לא הרבה זמן ואני כבר באמצע טיפול אז בשביל לראות מה עושים, ושלמפקדים בעצם תהיה חוות דעת עליי, אני צריך "להתמודד".
אני לא מתפקד וואו בבסיס בואו נגיד, אני הרבה בחדר נח, והמפקדים יודעים את זה, אולי 3-4 שעות לפעמים נותנים לי דברים לעשות ואני בקושי מבצע אותם בכלל, אני לא בתפקיד שלי כל כך גם, אין לי מושג בכלל מה אני עושה שם.
וואלה, בקושי מבצע זה בכל זאת מבצע, ואם מבצע אין שום בעיה.

עוד משהו, יש לי כמה שאלות שמטרידות אותי:

* המפקדים כאילו נוטים יותר לחשוב שאני מפונק, על זה שאני לא יכול לישון שם, הם אומרים שיש הרבה חיילים שלא יכולים לישון בבסיס ומתגברים על זה, ושעליי להתגבר ולהיות חזק ולהפסיק להתפנק. כמו כן על האוכל הם כאילו עוקצים לפעמים, "מה אתה רוצה סטייקים?" ואמרתי להם שאפילו סטייקים אני לא אוכל ואני אוכל דברים מאד מסויימים ואני מאד בעייתי באוכל במיוחד שזה לא בבית שלי, וזה נכון, לא שיקרתי
כמה פעמים אמרו לך לא לזיין בשכל? אתה מדבר ועונה לעקיצות של המפקדים שלך ועוד נותן כאלה תשובות מפגרות, מה אתה לא יכול לסתום את הפה? קשה כל כך?

ואני מרגיש כאילו כל פעם מנסים להוציא אותי ילד מפונק או לנסות לשכנע אותי לעבוד על זה עם שיחות פסיכולוגיות, כדורים טבעיים וכד', לטפל בבעיה הזאת כדי שאוכל להסתגל לאותו בסיס. עכשיו, כדורים סירבתי, שיחות שהייתי בפגישה אחת עם הקב"ן הוא ניסה לשכנע אותי על כדורים ושיחות, לכדורים התנגדתי ולשיחות לא הבעתי דעה כל כך, אבל הייתי מעדיף את זה. עכשיו אני יודע ששני הדברים האלה הם אמצעי מריחה, ואני רוצה לדעת כיצד להימנע מהם במידה ואני נתקל בהם, באיזו תשובה ואיך? ובמידה ואין דרך להימנע מזה, כי צריך להוכיח שבאמת שיש מצוקה, לאיזה טיפול צריכים לפנות שפחות ימרח אותי ואני יוכל להגיד כבר בפגישה אחרי שזה לא הולך, וזה לא מתקדם וזה אף מחמירה הבעיה?

* שאלה נוספת שמטרידה אותי, האם אחרי התקופה של החודש/3 שבועות, אני יגיע לפסיכיאטר והוא יגיד לי, הנה, 3 שבועות הייתי בבסיס, עשית חמשושים, מידי פעם אפטר, לא היה כזה נורא נכון? לא ביצעת מעשה קיצוני כלשהו, אז כנראה שאחרי הכל כן הסתגלת במקצת וכו' וכו'.... כאילו ינסה למרוח אותי בסגנון כזה, ויצא מצב שהוא בעצם יבוא אליי עם פסיכולוגיה הפוכה - במקום לקבל את ההקלות שהוא כביכול אמר שאני אני חוזר אליו ואומר לו שהמצב לא הסתדר אז הוא יביא לי אותם, אז כאילו הוא פתאום יבוא לי בתפנית של: "כן ישנת שם, אתה יכול להמשיך." אף על פי שהיה לי ואני יודע שיהיה לי מאד קשה להמשיך את זה, ואני מתאר לעצמי שאני מציג את זה החוצה כמה שאני יכול, כי באמת קשה לי ככה שאני לא מרגיש צורך לשחק את זה או להחצין את זה יותר מידי, ואולי בגלל זה המפקדים שלי משחקים על זה ואומרים לי: "אתה לא נראה במצוקה היסטרית". דבר שבאמת מרתיח אותי, כאילו מה, אתם רוצים שאני אולי ידפוק נפקדות כדי להראות לכם כמה שאני סובל? או שאולי אחתוך ורידים? או שאהפוך עליכם שולחן? מה אתם רוצים ממני כבר?! קשה לי, אני לא עובד עליכם!!
איך להגיב במקרה בסיטואציות כאלה לדעתכם?
כנראה לא תקבל כלום, אלא אם תמשיך להתלונן כל שבוע ולא כמו שאתה עושה עכשיו במקום ללכת לברהן אתה עושה כלום.

ובאופן כללי, מה לדעתכם יקרה במהלך החודש/3 שבועות הקרובים? מורחים אותי? לא שמים עלי? או שעליי לנסות להמשיך לישון שם ולדאוג לטפטף יום יום למפקדים שקשה לי וזה לא הולך הסידור הזה ולדאוג להראות את זה גם בשפת גוף ובאופן התפקוד שלי בבסיס?

קצת הסברים זה יהיה טוב.
Alright
הודעות: 17
הצטרף: 10 יוני 2012 23:43
יצירת קשר:

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי Alright » 27 יוני 2012 20:03

יש לי באמת בעיה של לדבר יותר מידי לדעתי, מהסיבה הפשוטה שאני תמיד חשבתי שאם אנסה להסביר את הבעיה אז יבינו וכי אם אשתוק ואראה נואש, פשוט יחרבנו עליי, אבל אני מבין שטעיתי, והסיבה שאני מנסה בעצם לענות להם זה כי אני באמת לא יודע מה לעשות. לסתום את הפה זה פשוטו כמשמעו? פשוט לא להגיב למה שהם מנסים להוציא ממני? לעקיצות שלהם? להערות שלהם?

ולגבי התפקוד בבסיס, אני לא אשקר אני לא עושה בכלל הרבה, והדברים שאני עושה זה דברים בסגנון של להשקות קצת עציצים ולחזור לנוח, לטאטא ולחזור לנוח וכד', ואני עושה את זה רק כי אני מפחד מעונשים שלהם, של המפקדים, שאני כבר שם לב שאני לא בא להם טוב שם, לא שזה מעניין אותי כל כך, פשוט אני ממש לא רוצה לבלות בבסיס יותר מידי זמן (להסתכן בריתוקים וכד'). אני מבין שתפקוד ירוד זו מילת המפתח, אני יודע שהתפקוד שלי שם ירד בהרבה, אני ימשיך למשוך את זה.

לגבי הברה"ן, אני ראיתי את הקב"ן של היחידה שם, שיחסית הבין אותי וכן הציע פתרונות ולכן ביקשתי לראות אותו עוד פעם שם, ואמרו לי שהוא לא יהיה זה שיטפל בי אלא אותו פסיכיאטר שהתחלתי אצלו טיפול עוד באוגדה לפני ששובצתי, והוא בעצם הגורם הרפואי שאראה אם אבקש שוב קב"ן.
יש לי את הזכות להתעקש על הקב"ן שראיתי לפני ואולי אפילו להעביר את הטיפול אליו או שזה לא עובד ככה?

אני יודע שאני עושה הרבה טעיות, אבל אני בטוח שבאמת יש לי הרבה בעיות, ואולי בגלל זה אני כל כך לחוץ לדאוג שהצבא ידע עליהם ולא ישגע אותי ולכן אני מדבר הרבה, ובמקום לפעול כמו שצריך, אני עושה דברים שגויים ובגלל זה אני מתייעץ אתכם שתסבירו לי כיצד לצאת מהפלונטר הזה שנכנסתי אליו ובגלל זה גם השאלות האלה שלי.
fu

Re: עזרה דחופה עקב התפתחויות אירועים עם פסיכיאטר צבאי.

הודעהעל ידי fu » 01 יולי 2012 09:20

כתבתי לך כבר תגובה למעלה, קראת אותה?
אין לי הרבה מה להוסיף חוץ משתעשה את מה שכתבתי. לחץ של ההורים לקצין העיר יכול לעשות המון.
וכמו שאמרו כאן כבר - פחות לדבר. אם שואלים אותך למה אתה נראה רע, תמשיך לבהות ברצפה ותענה לא יודע, אני לא יכול יותר. אם שואלים אותך מה שלומך, תענה לא יודע, אני לא יכול יותר. אם שואלים אותך מה אתה רוצה שיעשו בשבילך תענה לא יודע , לא יכול יותר. וכו' וכו'.
ואם תחכה חודש לפגישה עם הפסיכיאטר ותשן בבסיס, אז אתה תחכה אחר כך עוד הרבה מאוד זמן.
אל תדפוק נפקדות, אבל לך לברהן

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים