איפה אני יכול לראות קב"ן ופסיכיאטר שלא ביחידה?

[Toxido]

אז ככה בתחילת השבוע הייתה לי פגישה עם הקב"ן ביחידה שלי, הכל הלך בסדר גמור והקבן הבין את המצב הדכאוני שאני נמצא
בו ואפילו הבין מאוד (טרגט 21), הוא אמר לי שאני במצוקה מאוד מאוד גדולה ובסיום הפגישה ניסה אפילו שאני יראה פסיכיאטר באותו היום
אח ראיתי פסיכיאטר באמצע השבוע ובינתיים הייתי בבית לפי ההוראות שלו, הגעתי לפסיכיאטר והוא נאצי... מה לעשות הבנתי שיש גם כאלה
שגם אם אני יחתוך את עצמי ליידו לא יקרה פשוט כלום והוא רק יציע שינוי שיבוץ כמו מטומטם, תאכלס לא יצא ממנו כלום ואני עדיין נשארתי
עם הדכאון והחרדות מהצבא ולחזור ליחידה - למרות שהקבן ביחידה שלי הבין את המצב הנפשי הקשה שלי ומשך את השיחה רק למקומות שבאמת חשובים לו
ולמצב הלא טוב שהוא טוען שאני נמצא בו אני רוצה לפגוש קבן \ פסיכיאטר אחר, אני פשוט יודע שאם אני יחזור לאותו קבן ביחידה כמו שהפסיכיאטר אמר לי לעשות
המצב רק יחזור על עצמו שוב שוב וימשך.

מנגד אני אולי יכול לראות קב"ן \ פסיכיאטר צבאי אחר?
שמעתי על הברהן בתל השומר ששם יש פסיכיאטרים נורמאליים שמשחררים ולא מציעים שינוי שיבוץ ולא מבינים את הדכאון שאדם מסויים נמצא בו וגם יש שם קבנים
אותו דבר הבעיה היחידה שהבנתי שלא מכניסים לשם בלי תור ולקבוע תור אני לא יודע דרך איפה, ואיך ומתי כדאי לעשות את זה אם בכלל או שאולי כדאי להמשיך
ללכת לקבן ביחידה ולהמשיך לנגן על אותו דבר כמו השיחה הקודמת במטרה שאולי יעביר אותי לפסיכיאטר יותר נורמאלי ולא נאצי והפעם לא בשביל שינוי שיבוץ.

מה מומלץ לעשות כרגע?

[אורח]

אז ככה בתחילת השבוע הייתה לי פגישה עם הקב"ן ביחידה שלי, הכל הלך בסדר גמור והקבן הבין את המצב הדכאוני שאני נמצא
בו ואפילו הבין מאוד (טרגט 21), הוא אמר לי שאני במצוקה מאוד מאוד גדולה ובסיום הפגישה ניסה אפילו שאני יראה פסיכיאטר באותו היום
אח ראיתי פסיכיאטר באמצע השבוע ובינתיים הייתי בבית לפי ההוראות שלו, הגעתי לפסיכיאטר והוא נאצי... מה לעשות הבנתי שיש גם כאלה
שגם אם אני יחתוך את עצמי ליידו לא יקרה פשוט כלום והוא רק יציע שינוי שיבוץ כמו מטומטם, תאכלס לא יצא ממנו כלום ואני עדיין נשארתי
עם הדכאון והחרדות מהצבא ולחזור ליחידה - למרות שהקבן ביחידה שלי הבין את המצב הנפשי הקשה שלי ומשך את השיחה רק למקומות שבאמת חשובים לו
ולמצב הלא טוב שהוא טוען שאני נמצא בו אני רוצה לפגוש קבן \ פסיכיאטר אחר, אני פשוט יודע שאם אני יחזור לאותו קבן ביחידה כמו שהפסיכיאטר אמר לי לעשות
המצב רק יחזור על עצמו שוב שוב וימשך.

מנגד אני אולי יכול לראות קב"ן \ פסיכיאטר צבאי אחר?
שמעתי על הברהן בתל השומר ששם יש פסיכיאטרים נורמאליים שמשחררים ולא מציעים שינוי שיבוץ ולא מבינים את הדכאון שאדם מסויים נמצא בו וגם יש שם קבנים
אותו דבר הבעיה היחידה שהבנתי שלא מכניסים לשם בלי תור ולקבוע תור אני לא יודע דרך איפה, ואיך ומתי כדאי לעשות את זה אם בכלל או שאולי כדאי להמשיך
ללכת לקבן ביחידה ולהמשיך לנגן על אותו דבר כמו השיחה הקודמת במטרה שאולי יעביר אותי לפסיכיאטר יותר נורמאלי ולא נאצי והפעם לא בשביל שינוי שיבוץ.

מה מומלץ לעשות כרגע?

להמשיך לא לתפקד להמשיך לדרוש קב"ן כן גם אם הוא יפנה לאותו פסיכיאטר - פשוט לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
אם אתה רואה שאחריי מספר פעמים זה לא עובד - אז ללכת עם חוו"ד לברה"ן, לשדר מצוקה ולא לעזוב עד שלא נותנים קב"ן (בלי תור). קח בחשבון שזו נפקדות.

[Toxido]

אז ככה בתחילת השבוע הייתה לי פגישה עם הקב"ן ביחידה שלי, הכל הלך בסדר גמור והקבן הבין את המצב הדכאוני שאני נמצא
בו ואפילו הבין מאוד (טרגט 21), הוא אמר לי שאני במצוקה מאוד מאוד גדולה ובסיום הפגישה ניסה אפילו שאני יראה פסיכיאטר באותו היום
אח ראיתי פסיכיאטר באמצע השבוע ובינתיים הייתי בבית לפי ההוראות שלו, הגעתי לפסיכיאטר והוא נאצי... מה לעשות הבנתי שיש גם כאלה
שגם אם אני יחתוך את עצמי ליידו לא יקרה פשוט כלום והוא רק יציע שינוי שיבוץ כמו מטומטם, תאכלס לא יצא ממנו כלום ואני עדיין נשארתי
עם הדכאון והחרדות מהצבא ולחזור ליחידה - למרות שהקבן ביחידה שלי הבין את המצב הנפשי הקשה שלי ומשך את השיחה רק למקומות שבאמת חשובים לו
ולמצב הלא טוב שהוא טוען שאני נמצא בו אני רוצה לפגוש קבן \ פסיכיאטר אחר, אני פשוט יודע שאם אני יחזור לאותו קבן ביחידה כמו שהפסיכיאטר אמר לי לעשות
המצב רק יחזור על עצמו שוב שוב וימשך.

מנגד אני אולי יכול לראות קב"ן \ פסיכיאטר צבאי אחר?
שמעתי על הברהן בתל השומר ששם יש פסיכיאטרים נורמאליים שמשחררים ולא מציעים שינוי שיבוץ ולא מבינים את הדכאון שאדם מסויים נמצא בו וגם יש שם קבנים
אותו דבר הבעיה היחידה שהבנתי שלא מכניסים לשם בלי תור ולקבוע תור אני לא יודע דרך איפה, ואיך ומתי כדאי לעשות את זה אם בכלל או שאולי כדאי להמשיך
ללכת לקבן ביחידה ולהמשיך לנגן על אותו דבר כמו השיחה הקודמת במטרה שאולי יעביר אותי לפסיכיאטר יותר נורמאלי ולא נאצי והפעם לא בשביל שינוי שיבוץ.

מה מומלץ לעשות כרגע?

להמשיך לא לתפקד להמשיך לדרוש קב"ן כן גם אם הוא יפנה לאותו פסיכיאטר - פשוט לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
אם אתה רואה שאחריי מספר פעמים זה לא עובד - אז ללכת עם חוו"ד לברה"ן, לשדר מצוקה ולא לעזוב עד שלא נותנים קב"ן (בלי תור). קח בחשבון שזו נפקדות.

להמשיך פשוט ללכת לאותו קבן אפילו אם הוא יפנה אותי לאותו פסיכיאטר? יש סיכוי בכלל שהוא יפנה אותי לאחד אחר במידה והוא יראה לנכון גם בפגישה הבאה והאם זה
אמור לקרות וזה לגיטימי ורוב הסיכוי שיקרה שגם אחרי השיחה הבאה עם הקבן הוא יפנה אותי לפסיכיאטר?..

דרך אגב אני באמת לא מצליח להבין, לא שנשברתי או משהו מבחינה של לצאת מהצבא הזה כבר ולהמשיך תתהליך אבל שבנאדם באמת במצוקה כמו שקרה לי
והגיע לפסיכיאטר ובאמת אמרתי לו "אני לא יכול יותר רע לי","אני לא יודע מה אני יעשה", אני לא רוצה את הצבא יותר כלום לא חשוב וכ'ו" והוא באמת אומר לי
משו על שינוי שיבוץ, זה הגיוני שהוא מוכן לקחת על עצמו אחריות כזאת שאם יקרה לי משו מחר לא יבואו אליו בתלונות וכלום? כי באמת שהראתי מצוקה גדולה והלכתי וחזרתי
על עצמי שאני לא רוצה לחזור ליחידה ואני לא יודע מה אני יעשה עם עצמי ופשוט נשברתי בדמעות ומבט מושפל ורעידות בגוף, הוא גם אמר לי אני זוכר -
"מה עכשיו אתה רוצה לצאת על פרופיל 21, ומה יהרסו לך כל החיים? עכשיו אתה חושב על לצאת על נפשי אבל מה יהיה בשנים הבאות שיהרסו לך הרבה דברים בגלל זה"
אמרתי לו כלום לא משנה יותר אני לא רוצה יותר את הצבא, רע לי והוא בקושי התייחס..

[אורח]

אז ככה בתחילת השבוע הייתה לי פגישה עם הקב"ן ביחידה שלי, הכל הלך בסדר גמור והקבן הבין את המצב הדכאוני שאני נמצא
בו ואפילו הבין מאוד (טרגט 21), הוא אמר לי שאני במצוקה מאוד מאוד גדולה ובסיום הפגישה ניסה אפילו שאני יראה פסיכיאטר באותו היום
אח ראיתי פסיכיאטר באמצע השבוע ובינתיים הייתי בבית לפי ההוראות שלו, הגעתי לפסיכיאטר והוא נאצי... מה לעשות הבנתי שיש גם כאלה
שגם אם אני יחתוך את עצמי ליידו לא יקרה פשוט כלום והוא רק יציע שינוי שיבוץ כמו מטומטם, תאכלס לא יצא ממנו כלום ואני עדיין נשארתי
עם הדכאון והחרדות מהצבא ולחזור ליחידה - למרות שהקבן ביחידה שלי הבין את המצב הנפשי הקשה שלי ומשך את השיחה רק למקומות שבאמת חשובים לו
ולמצב הלא טוב שהוא טוען שאני נמצא בו אני רוצה לפגוש קבן \ פסיכיאטר אחר, אני פשוט יודע שאם אני יחזור לאותו קבן ביחידה כמו שהפסיכיאטר אמר לי לעשות
המצב רק יחזור על עצמו שוב שוב וימשך.

מנגד אני אולי יכול לראות קב"ן \ פסיכיאטר צבאי אחר?
שמעתי על הברהן בתל השומר ששם יש פסיכיאטרים נורמאליים שמשחררים ולא מציעים שינוי שיבוץ ולא מבינים את הדכאון שאדם מסויים נמצא בו וגם יש שם קבנים
אותו דבר הבעיה היחידה שהבנתי שלא מכניסים לשם בלי תור ולקבוע תור אני לא יודע דרך איפה, ואיך ומתי כדאי לעשות את זה אם בכלל או שאולי כדאי להמשיך
ללכת לקבן ביחידה ולהמשיך לנגן על אותו דבר כמו השיחה הקודמת במטרה שאולי יעביר אותי לפסיכיאטר יותר נורמאלי ולא נאצי והפעם לא בשביל שינוי שיבוץ.

מה מומלץ לעשות כרגע?

להמשיך לא לתפקד להמשיך לדרוש קב"ן כן גם אם הוא יפנה לאותו פסיכיאטר - פשוט לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
אם אתה רואה שאחריי מספר פעמים זה לא עובד - אז ללכת עם חוו"ד לברה"ן, לשדר מצוקה ולא לעזוב עד שלא נותנים קב"ן (בלי תור). קח בחשבון שזו נפקדות.

להמשיך פשוט ללכת לאותו קבן אפילו אם הוא יפנה אותי לאותו פסיכיאטר? יש סיכוי בכלל שהוא יפנה אותי לאחד אחר במידה והוא יראה לנכון גם בפגישה הבאה והאם זה
אמור לקרות וזה לגיטימי ורוב הסיכוי שיקרה שגם אחרי השיחה הבאה עם הקבן הוא יפנה אותי לפסיכיאטר?..

דרך אגב אני באמת לא מצליח להבין, לא שנשברתי או משהו מבחינה של לצאת מהצבא הזה כבר ולהמשיך תתהליך אבל שבנאדם באמת במצוקה כמו שקרה לי
והגיע לפסיכיאטר ובאמת אמרתי לו "אני לא יכול יותר רע לי","אני לא יודע מה אני יעשה", אני לא רוצה את הצבא יותר כלום לא חשוב וכ'ו" והוא באמת אומר לי
משו על שינוי שיבוץ, זה הגיוני שהוא מוכן לקחת על עצמו אחריות כזאת שאם יקרה לי משו מחר לא יבואו אליו בתלונות וכלום? כי באמת שהראתי מצוקה גדולה והלכתי וחזרתי
על עצמי שאני לא רוצה לחזור ליחידה ואני לא יודע מה אני יעשה עם עצמי ופשוט נשברתי בדמעות ומבט מושפל ורעידות בגוף, הוא גם אמר לי אני זוכר -
"מה עכשיו אתה רוצה לצאת על פרופיל 21, ומה יהרסו לך כל החיים? עכשיו אתה חושב על לצאת על נפשי אבל מה יהיה בשנים הבאות שיהרסו לך הרבה דברים בגלל זה"
אמרתי לו כלום לא משנה יותר אני לא רוצה יותר את הצבא, רע לי והוא בקושי התייחס..

כן, יש גם כאלה. אתה צודק שזה לא אמור להיות ככה - אבל הצבא הוא לא אידאלי.

אי אפשר לדעת למי הוא יפנה אותך, זה בכלל לא אמור לעניין אותך. אתה לא צריך לראות את הפנים של הפסיכיאטר - רק לדעת שורה תחתונה - שחרר או לא.

[אורח]

אז ככה בתחילת השבוע הייתה לי פגישה עם הקב"ן ביחידה שלי, הכל הלך בסדר גמור והקבן הבין את המצב הדכאוני שאני נמצא
בו ואפילו הבין מאוד (טרגט 21), הוא אמר לי שאני במצוקה מאוד מאוד גדולה ובסיום הפגישה ניסה אפילו שאני יראה פסיכיאטר באותו היום
אח ראיתי פסיכיאטר באמצע השבוע ובינתיים הייתי בבית לפי ההוראות שלו, הגעתי לפסיכיאטר והוא נאצי... מה לעשות הבנתי שיש גם כאלה
שגם אם אני יחתוך את עצמי ליידו לא יקרה פשוט כלום והוא רק יציע שינוי שיבוץ כמו מטומטם, תאכלס לא יצא ממנו כלום ואני עדיין נשארתי
עם הדכאון והחרדות מהצבא ולחזור ליחידה - למרות שהקבן ביחידה שלי הבין את המצב הנפשי הקשה שלי ומשך את השיחה רק למקומות שבאמת חשובים לו
ולמצב הלא טוב שהוא טוען שאני נמצא בו אני רוצה לפגוש קבן \ פסיכיאטר אחר, אני פשוט יודע שאם אני יחזור לאותו קבן ביחידה כמו שהפסיכיאטר אמר לי לעשות
המצב רק יחזור על עצמו שוב שוב וימשך.

מנגד אני אולי יכול לראות קב"ן \ פסיכיאטר צבאי אחר?
שמעתי על הברהן בתל השומר ששם יש פסיכיאטרים נורמאליים שמשחררים ולא מציעים שינוי שיבוץ ולא מבינים את הדכאון שאדם מסויים נמצא בו וגם יש שם קבנים
אותו דבר הבעיה היחידה שהבנתי שלא מכניסים לשם בלי תור ולקבוע תור אני לא יודע דרך איפה, ואיך ומתי כדאי לעשות את זה אם בכלל או שאולי כדאי להמשיך
ללכת לקבן ביחידה ולהמשיך לנגן על אותו דבר כמו השיחה הקודמת במטרה שאולי יעביר אותי לפסיכיאטר יותר נורמאלי ולא נאצי והפעם לא בשביל שינוי שיבוץ.

מה מומלץ לעשות כרגע?

להמשיך לא לתפקד להמשיך לדרוש קב"ן כן גם אם הוא יפנה לאותו פסיכיאטר - פשוט לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
אם אתה רואה שאחריי מספר פעמים זה לא עובד - אז ללכת עם חוו"ד לברה"ן, לשדר מצוקה ולא לעזוב עד שלא נותנים קב"ן (בלי תור). קח בחשבון שזו נפקדות.

להמשיך פשוט ללכת לאותו קבן אפילו אם הוא יפנה אותי לאותו פסיכיאטר? יש סיכוי בכלל שהוא יפנה אותי לאחד אחר במידה והוא יראה לנכון גם בפגישה הבאה והאם זה
אמור לקרות וזה לגיטימי ורוב הסיכוי שיקרה שגם אחרי השיחה הבאה עם הקבן הוא יפנה אותי לפסיכיאטר?..

דרך אגב אני באמת לא מצליח להבין, לא שנשברתי או משהו מבחינה של לצאת מהצבא הזה כבר ולהמשיך תתהליך אבל שבנאדם באמת במצוקה כמו שקרה לי
והגיע לפסיכיאטר ובאמת אמרתי לו "אני לא יכול יותר רע לי","אני לא יודע מה אני יעשה", אני לא רוצה את הצבא יותר כלום לא חשוב וכ'ו" והוא באמת אומר לי
משו על שינוי שיבוץ, זה הגיוני שהוא מוכן לקחת על עצמו אחריות כזאת שאם יקרה לי משו מחר לא יבואו אליו בתלונות וכלום? כי באמת שהראתי מצוקה גדולה והלכתי וחזרתי
על עצמי שאני לא רוצה לחזור ליחידה ואני לא יודע מה אני יעשה עם עצמי ופשוט נשברתי בדמעות ומבט מושפל ורעידות בגוף, הוא גם אמר לי אני זוכר -
"מה עכשיו אתה רוצה לצאת על פרופיל 21, ומה יהרסו לך כל החיים? עכשיו אתה חושב על לצאת על נפשי אבל מה יהיה בשנים הבאות שיהרסו לך הרבה דברים בגלל זה"
אמרתי לו כלום לא משנה יותר אני לא רוצה יותר את הצבא, רע לי והוא בקושי התייחס..

גם אל תחשוב שהוא לא התייחס... הם תמיד מאבחנים במחשב כמו שצריך, אבל לחייל אומרים משהו אחר. זה נסיון למרוח ולבדוק. הייתה לפגישה הזו השפעה גדולה.

[Toxido]

שאלה אחרונה שמאוד מאוד מעסיקה אותי לפגישה הבאה עם הקבן ואז אולי הפסיכיאטר הבא שהוא יקבע לי..
נומר ואני ממשיך להתנהג אצל הקבן ואצל הפסיכאטר כמו הפגישות הקודמות בדיוק אותו דבר.. הקבן \ פסיכיאטר לא יחשבו לעצמם אז למה עד כה עד הפגישה
הזאת שהיא כבר פגישה שנייה ועבר לא מעט זמן החייל הזה לא עשה לעצמו כלום.. אולי הוא סתם מאיים? אולי אפשר למרוח אותו עוד כי עובדתית הוא לא עשה לעצמו כלום והינה
הוא חוזר לפה שוב, זה אומר שאפשר פשוט למרוח אותו ולהעביר אותו בסיסים וכל הבולשיט ולא צריך לשחרר אותו.

האם גם זה יהיה בסדר שאני יתנהג בדיוק אותו דבר גם בפגישה השנייה? זתומרת שוב מבטים מושפלים כל הזמן אבל כל הזמן ואותו דיבור והכל מתחילת הפגישה? לא יראה דפוק?

[אורח]

שאלה אחרונה שמאוד מאוד מעסיקה אותי לפגישה הבאה עם הקבן ואז אולי הפסיכיאטר הבא שהוא יקבע לי..
נומר ואני ממשיך להתנהג אצל הקבן ואצל הפסיכאטר כמו הפגישות הקודמות בדיוק אותו דבר.. הקבן \ פסיכיאטר לא יחשבו לעצמם אז למה עד כה עד הפגישה
הזאת שהיא כבר פגישה שנייה ועבר לא מעט זמן החייל הזה לא עשה לעצמו כלום.. אולי הוא סתם מאיים? אולי אפשר למרוח אותו עוד כי עובדתית הוא לא עשה לעצמו כלום והינה
הוא חוזר לפה שוב, זה אומר שאפשר פשוט למרוח אותו ולהעביר אותו בסיסים וכל הבולשיט ולא צריך לשחרר אותו.

האם גם זה יהיה בסדר שאני יתנהג בדיוק אותו דבר גם בפגישה השנייה? זתומרת שוב מבטים מושפלים כל הזמן אבל כל הזמן ואותו דיבור והכל מתחילת הפגישה? לא יראה דפוק?

אתה צודק - עדיף שאפילו תקצין את המצב.

לא, זה לא יראה דפוק, כי לאחר זמן מסוים אתה תתחיל לעשות נפקדויות ותלך לירפ"א - ואם גם זה לא יעבוד אז תפתח נוהל ואז הם יראו שאתה לא סתם מדבר.

[Toxido]

שאלה אחרונה שמאוד מאוד מעסיקה אותי לפגישה הבאה עם הקבן ואז אולי הפסיכיאטר הבא שהוא יקבע לי..
נומר ואני ממשיך להתנהג אצל הקבן ואצל הפסיכאטר כמו הפגישות הקודמות בדיוק אותו דבר.. הקבן \ פסיכיאטר לא יחשבו לעצמם אז למה עד כה עד הפגישה
הזאת שהיא כבר פגישה שנייה ועבר לא מעט זמן החייל הזה לא עשה לעצמו כלום.. אולי הוא סתם מאיים? אולי אפשר למרוח אותו עוד כי עובדתית הוא לא עשה לעצמו כלום והינה
הוא חוזר לפה שוב, זה אומר שאפשר פשוט למרוח אותו ולהעביר אותו בסיסים וכל הבולשיט ולא צריך לשחרר אותו.

האם גם זה יהיה בסדר שאני יתנהג בדיוק אותו דבר גם בפגישה השנייה? זתומרת שוב מבטים מושפלים כל הזמן אבל כל הזמן ואותו דיבור והכל מתחילת הפגישה? לא יראה דפוק?

אתה צודק - עדיף שאפילו תקצין את המצב.

לא, זה לא יראה דפוק, כי לאחר זמן מסוים אתה תתחיל לעשות נפקדויות ותלך לירפ"א - ואם גם זה לא יעבוד אז תפתח נוהל ואז הם יראו שאתה לא סתם מדבר.

להקצין באיזה דרך?
יהיה מותר לי להגיד לקבן שהוא ישאל אותי שוב על מחשבות אובדניות והאם ניסיתי לפגוע
בעצמי בזמן הזה שלא הייתי אצלו וכ'ו על כך שכמעט פגעתי בעצמי לאחרונה וההורים הבחינו בי והוציאו אותי מזה?
אגב יש לי כבר חודשיים וחצי בערך דפוק, זה לא שלא עשיתי עריקויות, נפקדויות... גם הפסיכיאטר בדק שהייתי אצלו וראה תדפוק שלי

[אורח]

שאלה אחרונה שמאוד מאוד מעסיקה אותי לפגישה הבאה עם הקבן ואז אולי הפסיכיאטר הבא שהוא יקבע לי..
נומר ואני ממשיך להתנהג אצל הקבן ואצל הפסיכאטר כמו הפגישות הקודמות בדיוק אותו דבר.. הקבן \ פסיכיאטר לא יחשבו לעצמם אז למה עד כה עד הפגישה
הזאת שהיא כבר פגישה שנייה ועבר לא מעט זמן החייל הזה לא עשה לעצמו כלום.. אולי הוא סתם מאיים? אולי אפשר למרוח אותו עוד כי עובדתית הוא לא עשה לעצמו כלום והינה
הוא חוזר לפה שוב, זה אומר שאפשר פשוט למרוח אותו ולהעביר אותו בסיסים וכל הבולשיט ולא צריך לשחרר אותו.

האם גם זה יהיה בסדר שאני יתנהג בדיוק אותו דבר גם בפגישה השנייה? זתומרת שוב מבטים מושפלים כל הזמן אבל כל הזמן ואותו דיבור והכל מתחילת הפגישה? לא יראה דפוק?

אתה צודק - עדיף שאפילו תקצין את המצב.

לא, זה לא יראה דפוק, כי לאחר זמן מסוים אתה תתחיל לעשות נפקדויות ותלך לירפ"א - ואם גם זה לא יעבוד אז תפתח נוהל ואז הם יראו שאתה לא סתם מדבר.

להקצין באיזה דרך?
יהיה מותר לי להגיד לקבן שהוא ישאל אותי שוב על מחשבות אובדניות והאם ניסיתי לפגוע
בעצמי בזמן הזה שלא הייתי אצלו וכ'ו על כך שכמעט פגעתי בעצמי לאחרונה וההורים הבחינו בי והוציאו אותי מזה?
אגב יש לי כבר חודשיים וחצי בערך דפוק, זה לא שלא עשיתי עריקויות, נפקדויות... גם הפסיכיאטר בדק שהייתי אצלו וראה תדפוק שלי

לדוגמא - להתחיל לבכות פתאום. או לרעוד. דברים כאלה, בעזרת מילים ושפת גוף.
אבל לא עשית נפקדות והלכת לירפ"א... עשית נפקדות והלכת הביתה. זה לא אותו דבר.

[Toxido]

הביאו את הקבן שלי למרכז הברהן תל השומר, הייתי אצלו בשיחה שוב...
שוב חזרתי על אותו המצב הדכאוני שאני נמצא בו, שוב חזרתי על המילים שרע לי ואני לא רוצה יותר את הצבא ובנוסף היום הקבן התקשר גם לאמא שלי
על מנת לשאול שאלות לאחר שחזרתי הביתה.

באמת שאני לא מדבר יותר מדי בשיחות, רק כששואלים - מבט מושפל ולפעמים שתיקה דקה ברצף, הקבן שואל אותי תמיד רע לך אבל מה אתה רוצה?
מה בעצם רע לך, מה לא טוב לך?
באמת שאין מה לענות על שאלה כזאת ואני פשוט אומר שרע לי ואני לא יכול, לא יכול להמשיך יותר.

באמת שהמטרה של הקבן היא להוציא ממני את המידע הזה, זה מה שהוא אומר ובגלל זה הוא קבע לי עוד פגישה שהפעם תיהיה בבסיס והוא גם אמר
שהוא מקווה פעם הבאה להבין מה רע לי, ולמה אני במצב לא טוב שכזה.

מה לעזאזל אני אמור לעשות? זאת הפגישה השנייה שלי איתו, בפעם הראשונה עם הקבן הופנתי לפסיכי' שגם ככה לא מתייחס ונאצי עד מאוד אפילו שלא
נתן חשיבות לדכאון שאני נמצא בו ולא יכולתי להראות את זה יותר טוב, אז הקבן לא חיכה והינה פעם שנייה שאני רואה אותו שלא בבסיס אפילו בגלל שהמצב שלי
מסתמן כלא פשוט אני מניח והינה שוב אני מגיע אליו עושה איתו שיחה אבך הןא אומר שהוא לא מבין מה רע לי, אני כל הזמן חוזר על זה שאני לא יודע מה אני יעשה
ואני לא יכול להמשיך יותר, שאני רוצה את השקט - שיעזבו אותי בשקט ואת המנוחה שלי אבל הוא אומר שהוא לא מבין מה רע לי.

יש למישהו רעיונות? מה לענות? מה כבר לעשות אני משתגע אין לי כח שימרחו אותי, אז ססבבה הינה עכשיו תיהיה לי איתו עוד פגישה ברגע שאני חוזר לבסיס
אבל שוב הוא ישאל מה רע.. מה לענות שוב "רע לי אני לא רוצה יותר את הצבא" והוא שוב יגיד לי אבל מה רע לך.

בבקשה עזרה אני מתחיל לאבד כיוון ולעשות שטויות

[מר.אורח]

השאלה "מה לומר" הינה פשוטה, בכך שעליך לציין דברים נרטיביים, עליך לספר סיפור בלי באמת להגדיר מה הוא אומר. למשל, אתה לא אומר "אני חש חסר-עונים בתוך הבסיס שלי" אלא - "אני מדי יום חש שאנשים פוסחים עלי כאילו אני שרץ מסריח שלא שווה דבר והממונים עלי, הסגל שלי, לא עוזרים בכלל לשנות את ההרגשה הזאתי". הנקודה זה לגרום לקב"ן להגדיר את המצב עבורך, בעזרת סיפור. אפשר לקרוא לזה "איגון". אתה יודע כמה בית שווה לאחר שהמוכר מציין כמה הוא רוצה, ואז אתה יורד. הקב"ן ינסה להגדיר את הפרופיל שלך לאחר שישמע הצדקה לכך, אך אם זרקת עליו את ההגדרה בעצמך עשית עבורו את העבודה -- וכעת הוא משקיע משאבים בדבר אחר; ביניהם לפקפק בך ולראות מדוע דווקא אמרת את זה (משמע שבכל מקרה עליך לספר את הסיפור, רק הפעם העניין שלו מתפצל לשניים - אמונים, וחוסר אמונים).

למצב שלך הייתי בקלות יכול לומר 'חרדתי', ומה שזה עלול לאומר שאתה אימופלסיבי; נוטה לברוח בשל סיבות מלחיצות שבנית בראש שלך (חרדה - גורם פנימי, פחד - גורם חיצוני) -- אתה באופן אפקטיבי משגע את עצמך. ואנשים כאלו נוטים לזכות ברמת סיכון בינונית-גבוהה בגלל החוסר יכולת לצפות מה הם עלולים לעשות, ומה הם מרגישים כאשר הם בורחים להם.

אז בקיצור; אף פעם אל תגדיר את הבעיה שלך (שאגב, אם יש לך היכולת להבין את עצמך זה אומר שיש לך ראש על הכתפיים ולפיכך לא מסוכן לעצמך באופן מאיים, יש לך היכולת לשלוט בעצמך. אך זה יכול בקלות להידרדר אם זה לא יטופל. בגלל זה יש טיפול שבועיים אצל הקב"ן / תרופות מהפסיכיאטר <_<) -- תספר סיפור. תן לקב"ן היושב מולך, בעל הראש על הכפתיים לכאורה, להגדיר אותך.

[אורח]

הביאו את הקבן שלי למרכז הברהן תל השומר, הייתי אצלו בשיחה שוב...
שוב חזרתי על אותו המצב הדכאוני שאני נמצא בו, שוב חזרתי על המילים שרע לי ואני לא רוצה יותר את הצבא ובנוסף היום הקבן התקשר גם לאמא שלי
על מנת לשאול שאלות לאחר שחזרתי הביתה.

באמת שאני לא מדבר יותר מדי בשיחות, רק כששואלים - מבט מושפל ולפעמים שתיקה דקה ברצף, הקבן שואל אותי תמיד רע לך אבל מה אתה רוצה?
מה בעצם רע לך, מה לא טוב לך?
באמת שאין מה לענות על שאלה כזאת ואני פשוט אומר שרע לי ואני לא יכול, לא יכול להמשיך יותר.

באמת שהמטרה של הקבן היא להוציא ממני את המידע הזה, זה מה שהוא אומר ובגלל זה הוא קבע לי עוד פגישה שהפעם תיהיה בבסיס והוא גם אמר
שהוא מקווה פעם הבאה להבין מה רע לי, ולמה אני במצב לא טוב שכזה.

מה לעזאזל אני אמור לעשות? זאת הפגישה השנייה שלי איתו, בפעם הראשונה עם הקבן הופנתי לפסיכי' שגם ככה לא מתייחס ונאצי עד מאוד אפילו שלא
נתן חשיבות לדכאון שאני נמצא בו ולא יכולתי להראות את זה יותר טוב, אז הקבן לא חיכה והינה פעם שנייה שאני רואה אותו שלא בבסיס אפילו בגלל שהמצב שלי
מסתמן כלא פשוט אני מניח והינה שוב אני מגיע אליו עושה איתו שיחה אבך הןא אומר שהוא לא מבין מה רע לי, אני כל הזמן חוזר על זה שאני לא יודע מה אני יעשה
ואני לא יכול להמשיך יותר, שאני רוצה את השקט - שיעזבו אותי בשקט ואת המנוחה שלי אבל הוא אומר שהוא לא מבין מה רע לי.

יש למישהו רעיונות? מה לענות? מה כבר לעשות אני משתגע אין לי כח שימרחו אותי, אז ססבבה הינה עכשיו תיהיה לי איתו עוד פגישה ברגע שאני חוזר לבסיס
אבל שוב הוא ישאל מה רע.. מה לענות שוב "רע לי אני לא רוצה יותר את הצבא" והוא שוב יגיד לי אבל מה רע לך.

בבקשה עזרה אני מתחיל לאבד כיוון ולעשות שטויות

"רע לי בצבא. אני רוצה לצאת".
אולי ננסה הקלות?
"לא. כל דבר בצבא עושה לי רע. אני רוצה לצאת, בטוב או ברע".

[אורח]

השאלה "מה לומר" הינה פשוטה, בכך שעליך לציין דברים נרטיביים, עליך לספר סיפור בלי באמת להגדיר מה הוא אומר. למשל, אתה לא אומר "אני חש חסר-עונים בתוך הבסיס שלי" אלא - "אני מדי יום חש שאנשים פוסחים עלי כאילו אני שרץ מסריח שלא שווה דבר והממונים עלי, הסגל שלי, לא עוזרים בכלל לשנות את ההרגשה הזאתי". הנקודה זה לגרום לקב"ן להגדיר את המצב עבורך, בעזרת סיפור. אפשר לקרוא לזה "איגון". אתה יודע כמה בית שווה לאחר שהמוכר מציין כמה הוא רוצה, ואז אתה יורד. הקב"ן ינסה להגדיר את הפרופיל שלך לאחר שישמע הצדקה לכך, אך אם זרקת עליו את ההגדרה בעצמך עשית עבורו את העבודה -- וכעת הוא משקיע משאבים בדבר אחר; ביניהם לפקפק בך ולראות מדוע דווקא אמרת את זה (משמע שבכל מקרה עליך לספר את הסיפור, רק הפעם העניין שלו מתפצל לשניים - אמונים, וחוסר אמונים).

למצב שלך הייתי בקלות יכול לומר 'חרדתי', ומה שזה עלול לאומר שאתה אימופלסיבי; נוטה לברוח בשל סיבות מלחיצות שבנית בראש שלך (חרדה - גורם פנימי, פחד - גורם חיצוני) -- אתה באופן אפקטיבי משגע את עצמך. ואנשים כאלו נוטים לזכות ברמת סיכון בינונית-גבוהה בגלל החוסר יכולת לצפות מה הם עלולים לעשות, ומה הם מרגישים כאשר הם בורחים להם.

אז בקיצור; אף פעם אל תגדיר את הבעיה שלך (שאגב, אם יש לך היכולת להבין את עצמך זה אומר שיש לך ראש על הכתפיים ולפיכך לא מסוכן לעצמך באופן מאיים, יש לך היכולת לשלוט בעצמך. אך זה יכול בקלות להידרדר אם זה לא יטופל. בגלל זה יש טיפול שבועיים אצל הקב"ן / תרופות מהפסיכיאטר <_<) -- תספר סיפור. תן לקב"ן היושב מולך, בעל הראש על הכפתיים לכאורה, להגדיר אותך.

נו רואים שאתה SOLUS, מה החלטת להסתתר מאחוריי כינוי אחר כי אמרתי שאתה לא ענייני?

לפעמים צריך להגדיר מה בדיוק רוצים וזה המצב. לא לפרט יותר מדי, אבל כאן לומר מה אתה רוצה מהקב"ן\פסיכיאטר.

[אורח]

השאלה "מה לומר" הינה פשוטה, בכך שעליך לציין דברים נרטיביים, עליך לספר סיפור בלי באמת להגדיר מה הוא אומר. למשל, אתה לא אומר "אני חש חסר-עונים בתוך הבסיס שלי" אלא - "אני מדי יום חש שאנשים פוסחים עלי כאילו אני שרץ מסריח שלא שווה דבר והממונים עלי, הסגל שלי, לא עוזרים בכלל לשנות את ההרגשה הזאתי". הנקודה זה לגרום לקב"ן להגדיר את המצב עבורך, בעזרת סיפור. אפשר לקרוא לזה "איגון". אתה יודע כמה בית שווה לאחר שהמוכר מציין כמה הוא רוצה, ואז אתה יורד. הקב"ן ינסה להגדיר את הפרופיל שלך לאחר שישמע הצדקה לכך, אך אם זרקת עליו את ההגדרה בעצמך עשית עבורו את העבודה -- וכעת הוא משקיע משאבים בדבר אחר; ביניהם לפקפק בך ולראות מדוע דווקא אמרת את זה (משמע שבכל מקרה עליך לספר את הסיפור, רק הפעם העניין שלו מתפצל לשניים - אמונים, וחוסר אמונים).

למצב שלך הייתי בקלות יכול לומר 'חרדתי', ומה שזה עלול לאומר שאתה אימופלסיבי; נוטה לברוח בשל סיבות מלחיצות שבנית בראש שלך (חרדה - גורם פנימי, פחד - גורם חיצוני) -- אתה באופן אפקטיבי משגע את עצמך. ואנשים כאלו נוטים לזכות ברמת סיכון בינונית-גבוהה בגלל החוסר יכולת לצפות מה הם עלולים לעשות, ומה הם מרגישים כאשר הם בורחים להם.

אז בקיצור; אף פעם אל תגדיר את הבעיה שלך (שאגב, אם יש לך היכולת להבין את עצמך זה אומר שיש לך ראש על הכתפיים ולפיכך לא מסוכן לעצמך באופן מאיים, יש לך היכולת לשלוט בעצמך. אך זה יכול בקלות להידרדר אם זה לא יטופל. בגלל זה יש טיפול שבועיים אצל הקב"ן / תרופות מהפסיכיאטר <_<) -- תספר סיפור. תן לקב"ן היושב מולך, בעל הראש על הכפתיים לכאורה, להגדיר אותך.

נו רואים שאתה SOLUS, מה החלטת להסתתר מאחוריי כינוי אחר כי אמרתי שאתה לא ענייני?

לפעמים צריך להגדיר מה בדיוק רוצים וזה המצב. לא לפרט יותר מדי, אבל כאן לומר מה אתה רוצה מהקב"ן\פסיכיאטר.

אז זהו שאני מזכיר שאני לא רוצה יותר את הצבא כל הזמן. אבל כל הזמן הוא שואל מה רע לך....
להמשיך ולענות לו שהצבא עושה לי רע ואני לא ממשיך יותר?
אמרתי כמה פעמים שאני מפחד ולחוץ מהצבא האם להמשיך ולהגיד זאת?

[מר.אורח]

טוקסידו, כבר רשמתי לך יפה מאוד מה לומר ואיך...תפנים. אני יודע שזו מגילה, אך תחזיק מעמד.

@אורח
לא ממש, היה לי ברור שתבינו מי זה. תראה איך את השם הנוכחי שאני משתמש בו, אני לא במסוף שלי ולא היה לי סובלנות להתחבר. אל תחשוב שהביקורת שלך תגרום לי לברוח ולהתחבא, איזה בידור אתה. P=

[אורח]

טוקסידו, כבר רשמתי לך יפה מאוד מה לומר ואיך...תפנים. אני יודע שזו מגילה, אך תחזיק מעמד.

@אורח
לא ממש, היה לי ברור שתבינו מי זה. תראה איך את השם הנוכחי שאני משתמש בו, אני לא במסוף שלי ולא היה לי סובלנות להתחבר. אל תחשוב שהביקורת שלך תגרום לי לברוח ולהתחבא, איזה בידור אתה. P=

טוקסידו, אם הבנת ממשהו ממה שהוא כתב - סחטיין.

לפעמים צריך לקצר, לדייק ולעשות דברים פרקטיים.

[אורח]

השאלה "מה לומר" הינה פשוטה, בכך שעליך לציין דברים נרטיביים, עליך לספר סיפור בלי באמת להגדיר מה הוא אומר. למשל, אתה לא אומר "אני חש חסר-עונים בתוך הבסיס שלי" אלא - "אני מדי יום חש שאנשים פוסחים עלי כאילו אני שרץ מסריח שלא שווה דבר והממונים עלי, הסגל שלי, לא עוזרים בכלל לשנות את ההרגשה הזאתי". הנקודה זה לגרום לקב"ן להגדיר את המצב עבורך, בעזרת סיפור. אפשר לקרוא לזה "איגון". אתה יודע כמה בית שווה לאחר שהמוכר מציין כמה הוא רוצה, ואז אתה יורד. הקב"ן ינסה להגדיר את הפרופיל שלך לאחר שישמע הצדקה לכך, אך אם זרקת עליו את ההגדרה בעצמך עשית עבורו את העבודה -- וכעת הוא משקיע משאבים בדבר אחר; ביניהם לפקפק בך ולראות מדוע דווקא אמרת את זה (משמע שבכל מקרה עליך לספר את הסיפור, רק הפעם העניין שלו מתפצל לשניים - אמונים, וחוסר אמונים).

למצב שלך הייתי בקלות יכול לומר 'חרדתי', ומה שזה עלול לאומר שאתה אימופלסיבי; נוטה לברוח בשל סיבות מלחיצות שבנית בראש שלך (חרדה - גורם פנימי, פחד - גורם חיצוני) -- אתה באופן אפקטיבי משגע את עצמך. ואנשים כאלו נוטים לזכות ברמת סיכון בינונית-גבוהה בגלל החוסר יכולת לצפות מה הם עלולים לעשות, ומה הם מרגישים כאשר הם בורחים להם.

אז בקיצור; אף פעם אל תגדיר את הבעיה שלך (שאגב, אם יש לך היכולת להבין את עצמך זה אומר שיש לך ראש על הכתפיים ולפיכך לא מסוכן לעצמך באופן מאיים, יש לך היכולת לשלוט בעצמך. אך זה יכול בקלות להידרדר אם זה לא יטופל. בגלל זה יש טיפול שבועיים אצל הקב"ן / תרופות מהפסיכיאטר <_<) -- תספר סיפור. תן לקב"ן היושב מולך, בעל הראש על הכפתיים לכאורה, להגדיר אותך.

נו רואים שאתה SOLUS, מה החלטת להסתתר מאחוריי כינוי אחר כי אמרתי שאתה לא ענייני?

לפעמים צריך להגדיר מה בדיוק רוצים וזה המצב. לא לפרט יותר מדי, אבל כאן לומר מה אתה רוצה מהקב"ן\פסיכיאטר.

אז זהו שאני מזכיר שאני לא רוצה יותר את הצבא כל הזמן. אבל כל הזמן הוא שואל מה רע לך....
להמשיך ולענות לו שהצבא עושה לי רע ואני לא ממשיך יותר?
אמרתי כמה פעמים שאני מפחד ולחוץ מהצבא האם להמשיך ולהגיד זאת?

אתה יודע מה ההבדל בין "אני לא רוצה צבא" ל"אני לא יכול יותר. אני רוצה לצאת - עכשיו!" (כמה שיותר מהר)?

כן, תגיד שאתה מפחד ולחוץ, תגיד גם מה זה עושה לך (מונע ממך לאכול? לישון? להתקלח? לדבר עם אנשים? גורם לך להסתגר? כמה רזית בזמן האחרון? מה קורה לך כשאתה חוזר הביתה? נכון שהצבא לא יוצא לך מהראש? נכון שאין לך חברים ואתה מסתגר בחדר ובוכה? נכון שההורים לא מבינים אותך? נכון שנמאס לך מהכל? האם אין לך חשק לקום כשאתה יודע שאתה חייו לחזור לבסיס? האם היה לך התקף חרדה? האם היו לך כמה התקפי חרדה? האם יש לך בחילה, דפיקות לב, האם ידייך מזיעות כשאתה חושב על צבא או כשאתה נמצא בבסיס צבאי? וכו'...) - תשתדל שזה יראה אמין, למשל תפרוץ בבכי, או תתכווץ מולו - דברים כאלה(בעזרת שפת גוף) שהם מעט קיצוניים.

[BamaBoy]

אז מה נסגר איתך בסוף?