אז ככה…תאריך הגיוס שלי הוא לעוד פחות מארבעה חודשים, יש לי כבר תפקיד והכל…במיונים לתפקיד הפגנתי מוטיבציה גבוהה במיוחד וידוע לי בוודאות שהנתונים שלי גבוהים מאוד. הבעיה היא שממש בזמן האחרון איכשהו הישתנתי לחלוטין, נקודת המבט שלי על החיים בכלל ושלי בפרט השתנתה, מחשבות על על מה באמת אני יכולה לעשות, דברים שלא מספרים לנו בבית הספר או בבית, הבנתי שהכל כל כך גדול, יש כל כך הרבה אפשרויות ושום דבר דבר לא אבסולוטי (חוץ מוודקה! -שחוק אבל הייתי חייבת חחח). בקיצור, איכשהו עם כל השינויים האלה המחשבה על לשרת בצבא שלנו, או באיזשהו צבא בכלל הפכה למעיקה ומרגישה לי פשוט לא נכון- אני לא רוצה להילחם באף אחד, אני לא רוצה למיין אף אחד ואני לא רוצה להיות חלק מדבר שאני לא מאמינה בו. בגלל המחשבות הדיי פתאומיות האלה שעוברות לי בראש בשבועות האחרונים אני לא יודעת מה לעשות.אולי זאת סתם תקופה שתעבור? ואם לא? לעשות עם זה משהו? לתת לזה לחלוף? הצבא רוצה אותי – את זה אי יודעת בוודאות, אבל מה אם אני מחליטה שאני לא רוצה אותו? בקיצור אחרי החפירה הארוכה שלי אני ממש צריכה עצה…אין מושג מה לעשות, אם בכלל…תעזרו לי? תודה מראש