אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Arikk68
הודעות: 5
הצטרף: 27 מרץ 2016 22:52
יצירת קשר:

אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי Arikk68 » 27 מרץ 2016 23:12

טוב אז אחרי שנה ו8, מתוכם כ8 חודש בבסיס מזעזע החלטתי שאני חייב להשתחרר.
מרגיש כבר המון זמן דיכאון עד מצב של הרגשות אובדניות.
כבר ניסיתי לעשות משו עוד בהתחלה:
איך שהגעתי לפני 8 חודש ביקשתי קבן מהמפקד ביום הראשון, הוא עשה לי ראיון המלצה לקבן וכבר יום אחרי ראיתי. שיחקתי ממש דיכאוני (כשזה עוד היה רק משחק), לא מדבר מגיב שום דבר. לא מתפקד.
לא הגבתי באמת לקבנית והיא אמרה לי להגיע עוד יומיים ולרשום על דף הכל. כמובן שלא רשמתי, ופה התחיל העניין. היא התעצבנה, התחילה להרים אותי בכח מהכיסא, העיפה לי את הכובע מהראש, התחילה לצלם אותי בפלאפון שלה ולקרוא לי שחקן. לא נשברתי. היא אמרה לי לצאת, אמרתי לה שאני חייב עזרה, היא הלכה לקרוא למפקד שלי שיוציא אותי בכוח. ברגע הזה יצאתי והלכתי לחדר.
המפקד שלי התקשר ואמר לי לבוא בפקודה, ובאורך פלא הפסיכאטר הגיע וחיכה לי שם.
נכנסתי אליו המשכתי במשחק וכלום. נאדה.
ביקשתי לראות קבנים שונים, שלחו אותי לבסיס אחר, אחרי זה לקבן אחר אצלי בבסיס. ושוב אחרי חודש וחצי בערך הגעתי לפסיכיאטר אותו דבר. כלום. התייאשתי. אמרתי לו שלא נשאר לי כלום חוץ מלהתאבד והוא רק אמר בסדר. פשוט קמתי והלכתי. לא ידעתי מה לעשות. שלחתי הודעה למפקד שלי, והכניסו אותי לנוהל התאבדות לשעה. דיברו עם הפסיכיאטר והוא אמר שאני כשיר. וזהו. מאז כלום.
חצי שנה עברה מאז. לא ידעתי מה לעשות.

עכשיו הגעתי למסקנה שאני כבר לא מסוגל להמשיך.
ביקשתי היום קבן ואמרתי שזה דחוף. מה אני יכול לעשות מכאן?
אני כבר לא מסוגל, הגעתי למסקנה שהדכאון עכשיו אמיתי כבר. אני לא נהנה מכלום. חושב רק על להתאבד.
אורח

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי אורח » 28 מרץ 2016 02:13

Arikk68 כתב:טוב אז אחרי שנה ו8, מתוכם כ8 חודש בבסיס מזעזע החלטתי שאני חייב להשתחרר.
מרגיש כבר המון זמן דיכאון עד מצב של הרגשות אובדניות.
כבר ניסיתי לעשות משו עוד בהתחלה:
איך שהגעתי לפני 8 חודש ביקשתי קבן מהמפקד ביום הראשון, הוא עשה לי ראיון המלצה לקבן וכבר יום אחרי ראיתי. שיחקתי ממש דיכאוני (כשזה עוד היה רק משחק), לא מדבר מגיב שום דבר. לא מתפקד.
לא הגבתי באמת לקבנית והיא אמרה לי להגיע עוד יומיים ולרשום על דף הכל. כמובן שלא רשמתי, ופה התחיל העניין. היא התעצבנה, התחילה להרים אותי בכח מהכיסא, העיפה לי את הכובע מהראש, התחילה לצלם אותי בפלאפון שלה ולקרוא לי שחקן. לא נשברתי. היא אמרה לי לצאת, אמרתי לה שאני חייב עזרה, היא הלכה לקרוא למפקד שלי שיוציא אותי בכוח. ברגע הזה יצאתי והלכתי לחדר.
המפקד שלי התקשר ואמר לי לבוא בפקודה, ובאורך פלא הפסיכאטר הגיע וחיכה לי שם.
נכנסתי אליו המשכתי במשחק וכלום. נאדה.
ביקשתי לראות קבנים שונים, שלחו אותי לבסיס אחר, אחרי זה לקבן אחר אצלי בבסיס. ושוב אחרי חודש וחצי בערך הגעתי לפסיכיאטר אותו דבר. כלום. התייאשתי. אמרתי לו שלא נשאר לי כלום חוץ מלהתאבד והוא רק אמר בסדר. פשוט קמתי והלכתי. לא ידעתי מה לעשות. שלחתי הודעה למפקד שלי, והכניסו אותי לנוהל התאבדות לשעה. דיברו עם הפסיכיאטר והוא אמר שאני כשיר. וזהו. מאז כלום.
חצי שנה עברה מאז. לא ידעתי מה לעשות.

עכשיו הגעתי למסקנה שאני כבר לא מסוגל להמשיך.
ביקשתי היום קבן ואמרתי שזה דחוף. מה אני יכול לעשות מכאן?
אני כבר לא מסוגל, הגעתי למסקנה שהדכאון עכשיו אמיתי כבר. אני לא נהנה מכלום. חושב רק על להתאבד.


אם לא עוזרים לך בצבא תמיד עוזר לראות ולקבל חוות דעת מגורמים כמו מיון בבית חולים אם זה דחוף כדי שיהיה תיעוד ואז מתייחסים אליך יותר ברצינות.
Arikk68
הודעות: 5
הצטרף: 27 מרץ 2016 22:52
יצירת קשר:

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי Arikk68 » 28 מרץ 2016 07:56

אורח כתב:
Arikk68 כתב:טוב אז אחרי שנה ו8, מתוכם כ8 חודש בבסיס מזעזע החלטתי שאני חייב להשתחרר.
מרגיש כבר המון זמן דיכאון עד מצב של הרגשות אובדניות.
כבר ניסיתי לעשות משו עוד בהתחלה:
איך שהגעתי לפני 8 חודש ביקשתי קבן מהמפקד ביום הראשון, הוא עשה לי ראיון המלצה לקבן וכבר יום אחרי ראיתי. שיחקתי ממש דיכאוני (כשזה עוד היה רק משחק), לא מדבר מגיב שום דבר. לא מתפקד.
לא הגבתי באמת לקבנית והיא אמרה לי להגיע עוד יומיים ולרשום על דף הכל. כמובן שלא רשמתי, ופה התחיל העניין. היא התעצבנה, התחילה להרים אותי בכח מהכיסא, העיפה לי את הכובע מהראש, התחילה לצלם אותי בפלאפון שלה ולקרוא לי שחקן. לא נשברתי. היא אמרה לי לצאת, אמרתי לה שאני חייב עזרה, היא הלכה לקרוא למפקד שלי שיוציא אותי בכוח. ברגע הזה יצאתי והלכתי לחדר.
המפקד שלי התקשר ואמר לי לבוא בפקודה, ובאורך פלא הפסיכאטר הגיע וחיכה לי שם.
נכנסתי אליו המשכתי במשחק וכלום. נאדה.
ביקשתי לראות קבנים שונים, שלחו אותי לבסיס אחר, אחרי זה לקבן אחר אצלי בבסיס. ושוב אחרי חודש וחצי בערך הגעתי לפסיכיאטר אותו דבר. כלום. התייאשתי. אמרתי לו שלא נשאר לי כלום חוץ מלהתאבד והוא רק אמר בסדר. פשוט קמתי והלכתי. לא ידעתי מה לעשות. שלחתי הודעה למפקד שלי, והכניסו אותי לנוהל התאבדות לשעה. דיברו עם הפסיכיאטר והוא אמר שאני כשיר. וזהו. מאז כלום.
חצי שנה עברה מאז. לא ידעתי מה לעשות.

עכשיו הגעתי למסקנה שאני כבר לא מסוגל להמשיך.
ביקשתי היום קבן ואמרתי שזה דחוף. מה אני יכול לעשות מכאן?
אני כבר לא מסוגל, הגעתי למסקנה שהדכאון עכשיו אמיתי כבר. אני לא נהנה מכלום. חושב רק על להתאבד.


אם לא עוזרים לך בצבא תמיד עוזר לראות ולקבל חוות דעת מגורמים כמו מיון בבית חולים אם זה דחוף כדי שיהיה תיעוד ואז מתייחסים אליך יותר ברצינות.


למזלי יש לי ביטוח פרטי ופסיכיאטר ממש זול בשבילי.
זה גם התכנון.
אבל מה לעשות בבסיס, זו השאלה?
אזרח מאושר
הודעות: 10
הצטרף: 23 מרץ 2016 09:47
יצירת קשר:

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי אזרח מאושר » 28 מרץ 2016 12:46

Arikk68 כתב:
אורח כתב:
Arikk68 כתב:טוב אז אחרי שנה ו8, מתוכם כ8 חודש בבסיס מזעזע החלטתי שאני חייב להשתחרר.
מרגיש כבר המון זמן דיכאון עד מצב של הרגשות אובדניות.
כבר ניסיתי לעשות משו עוד בהתחלה:
איך שהגעתי לפני 8 חודש ביקשתי קבן מהמפקד ביום הראשון, הוא עשה לי ראיון המלצה לקבן וכבר יום אחרי ראיתי. שיחקתי ממש דיכאוני (כשזה עוד היה רק משחק), לא מדבר מגיב שום דבר. לא מתפקד.
לא הגבתי באמת לקבנית והיא אמרה לי להגיע עוד יומיים ולרשום על דף הכל. כמובן שלא רשמתי, ופה התחיל העניין. היא התעצבנה, התחילה להרים אותי בכח מהכיסא, העיפה לי את הכובע מהראש, התחילה לצלם אותי בפלאפון שלה ולקרוא לי שחקן. לא נשברתי. היא אמרה לי לצאת, אמרתי לה שאני חייב עזרה, היא הלכה לקרוא למפקד שלי שיוציא אותי בכוח. ברגע הזה יצאתי והלכתי לחדר.
המפקד שלי התקשר ואמר לי לבוא בפקודה, ובאורך פלא הפסיכאטר הגיע וחיכה לי שם.
נכנסתי אליו המשכתי במשחק וכלום. נאדה.
ביקשתי לראות קבנים שונים, שלחו אותי לבסיס אחר, אחרי זה לקבן אחר אצלי בבסיס. ושוב אחרי חודש וחצי בערך הגעתי לפסיכיאטר אותו דבר. כלום. התייאשתי. אמרתי לו שלא נשאר לי כלום חוץ מלהתאבד והוא רק אמר בסדר. פשוט קמתי והלכתי. לא ידעתי מה לעשות. שלחתי הודעה למפקד שלי, והכניסו אותי לנוהל התאבדות לשעה. דיברו עם הפסיכיאטר והוא אמר שאני כשיר. וזהו. מאז כלום.
חצי שנה עברה מאז. לא ידעתי מה לעשות.

עכשיו הגעתי למסקנה שאני כבר לא מסוגל להמשיך.
ביקשתי היום קבן ואמרתי שזה דחוף. מה אני יכול לעשות מכאן?
אני כבר לא מסוגל, הגעתי למסקנה שהדכאון עכשיו אמיתי כבר. אני לא נהנה מכלום. חושב רק על להתאבד.


אם לא עוזרים לך בצבא תמיד עוזר לראות ולקבל חוות דעת מגורמים כמו מיון בבית חולים אם זה דחוף כדי שיהיה תיעוד ואז מתייחסים אליך יותר ברצינות.


למזלי יש לי ביטוח פרטי ופסיכיאטר ממש זול בשבילי.
זה גם התכנון.
אבל מה לעשות בבסיס, זו השאלה?

כמו שציינת לבקש קב"ן,עדיף להגיע לשם עם חוות דעת של גורם מומחה כגון: פסיכולוג,עובד סוציאילי או פסיכיאטר.
תכתוב בגוגל טרגט21 ותקרא את זה 3 פעמים,אם תיישם את זה אתה תשתחרר.
Arikk68
הודעות: 5
הצטרף: 27 מרץ 2016 22:52
יצירת קשר:

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי Arikk68 » 28 מרץ 2016 15:30

קראתי אותו כבר אז.
ישמתי אותו. אבל הפסיכיאטר היה נוקשה.
למזלי התחלף הפסיכיאטר.
אבל גם החברים שלי שישתחררו, אמרו שהיה משו מסריח שם. משו לא הגיוני. הכל נעשה כשורה. אבל זה לא פשוט לא עבד ברגע האחרון.
אזרח מאושר
הודעות: 10
הצטרף: 23 מרץ 2016 09:47
יצירת קשר:

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי אזרח מאושר » 28 מרץ 2016 18:32

Arikk68 כתב:קראתי אותו כבר אז.
ישמתי אותו. אבל הפסיכיאטר היה נוקשה.
למזלי התחלף הפסיכיאטר.
אבל גם החברים שלי שישתחררו, אמרו שהיה משו מסריח שם. משו לא הגיוני. הכל נעשה כשורה. אבל זה לא פשוט לא עבד ברגע האחרון.

לא הצלחת פעם ראשונה,אל תתייאש,גם אני יצאתי רק לאחר פגישה שנייה עם קב"ן.
אם תפעל על פי טרגט ומדריך גונזו,אין שום סיבה שלא תצא,משום שאי אפשר לאבחן דיכאון,אלא רק על ידי תסמינים שהפציינט מציג.
Arikk68
הודעות: 5
הצטרף: 27 מרץ 2016 22:52
יצירת קשר:

Re: אחרי שנה ו8 החלטתי להשתחרר - אחרי נסיונות קודמים

הודעהעל ידי Arikk68 » 01 אפריל 2016 10:18

טוב בינתיים אני בכיוון הנכון.
ראיתי קבן והיא הציע לי טיפול תרופתי, כמובן שסירבתי אבל היא הפנתה אותי לפסיכיאטר בשביל כדורים ודעה נוספת
בינתיים אני בבית עד הפסיכיאטר על חשבון הימי חופש שלי.
משעשע איך שזה תמיד אותו נוהל ואותם המבחנים - להרים את הראש, תזונה ושינה.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 39 אורחים