אז יש פטור.. אבל איתו תחושת אי שייכות מטורפת

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Weirdo
הודעות: 1
הצטרף: 05 ספטמבר 2020 22:04
יצירת קשר:

אז יש פטור.. אבל איתו תחושת אי שייכות מטורפת

הודעהעל ידי Weirdo » 05 ספטמבר 2020 22:21

אז אני אחרי הכל...
אחרי הצו הראשון, אחרי הפסיכיאטר, אחרי הקבן חסר הרגשות.. וכן גם אחרי הפטור
הכל מאחורי וזו באמת הקלה מטורפת כי עברתי המון
אבל עכשיו, כל החברות מתגייסות לאט לאט ואני מרגישה קצת מאחור, אני יודעת שבצהל לא הייתי שורדת, פשוט לא הייתי מחזיקה מעמד מכל מני סיבות ואני לא מצטערת לרגע שלא נכנסתי לזה אבל כן יש בי תחושת פספוס, כן יש בי את המועקה הזאת של כולם כן ואת לא.
מגיל כלום אני זוכרת איך כבר הייתי רואה את עצמי במדים, עם השנים זה הלך לכיוון הפוך לגמרי ועדיין.. זה פשוט מוזר
חשבתי על שירות לאומי.. אבל המקום היחיד שהרגיש לי מתאים דחה אתהבקשה כנראה בגלל הפטור הנפשי מה שמשאיר לי עבודה ולימודים, להשאר משועבדת למערכת. אני רואה אחרים שפשוט עושים שירות איפה שיש מקום פשוט, שעושים תפקידים פשוט זוועה רק כדי לסמן את הוי הזה ואני .. לאמתכוונת לעשות את זה לעצמי
זה פשוט דפוק כמה שהסביבה משפיעה, לא משנה כמה אהיה שלמה עם עצמי תמיד יהיו הפרצופים המזלזלים אחרי שנודע על הפטור, תמיד יהיו ההערות מהמשפחה, תמיד יהיה האחד הזה שיערער אותך. אני רושמת את זה ואומרת fuck it אז לרשום את זה קצת עשה את שלו ..:)
זה פשוט פוסט פריקה, מצטערת שבזבזתי לכם.ן את הזמן ותודה אם קראת :cry:
אורח

Re: אז יש פטור.. אבל איתו תחושת אי שייכות מטורפת

הודעהעל ידי אורח » 07 ספטמבר 2020 14:22

הכל טוב!
הצבא לא מתאים לכל אחד, ותזכרי את זה אם את מתחילה להרגיש פספוס.
בנוגע להערות שימי זין, תוך כמה חודשים כולם ישכחו. + אל תגידי שהשתחררת על נפשי, תגידי רפואי ככה אולי פחות יציקו לך.
דבר אחרון, ממליץ לך להתחיל את החיים האמיתיים. תלמדי משהו שאת אוהבת/ לכי לעבוד, להתאמן, להכיר אנשים חדשים
בהצלחה!
כככה

Re: אז יש פטור.. אבל איתו תחושת אי שייכות מטורפת

הודעהעל ידי כככה » 09 ספטמבר 2020 16:05

Weirdo כתב:אז אני אחרי הכל...
אחרי הצו הראשון, אחרי הפסיכיאטר, אחרי הקבן חסר הרגשות.. וכן גם אחרי הפטור
הכל מאחורי וזו באמת הקלה מטורפת כי עברתי המון
אבל עכשיו, כל החברות מתגייסות לאט לאט ואני מרגישה קצת מאחור, אני יודעת שבצהל לא הייתי שורדת, פשוט לא הייתי מחזיקה מעמד מכל מני סיבות ואני לא מצטערת לרגע שלא נכנסתי לזה אבל כן יש בי תחושת פספוס, כן יש בי את המועקה הזאת של כולם כן ואת לא.

בהתחלה של משהו חדש תמיד יש פחד ותחושה של פספוס, וחלק ממה שאת מרגישה עכשיו אנשים מרגישים בשחרור שלהם - חופש ופחד מהחופש כי אין לך מושג מה את רוצה לעשות בחיים, רק שאת זוכה לעשות את זה שנתיים לפני כולם וכשהם יגרדו את התחת שלהם עם חיסכון של 10 אלף שקל מהצבא, את יכולה לעבוד או ללמוד ולחסוך 70,000 שקל כמזכירה וכדומה

מגיל כלום אני זוכרת איך כבר הייתי רואה את עצמי במדים, עם השנים זה הלך לכיוון הפוך לגמרי ועדיין.. זה פשוט מוזר

זה קורה כי שטפו לך כמו לכולנו את המוח מגיל 0 עם מיליטריזם במדינה המחורבנת הזאת, גיבורים מתים, חיילים, רק שלא מראים אף פעם את החיילים הנכים, זה לא טוב למורל לראות את המשותקים, העיוורים, חסרי הידיים שנפצעו בצבא, אבל מאדירים את המתים, את המסתערים, בקיצור את חווה עכשיו תוצאות של שטיפת מוח ארוכת שנים שקשה מאוד להתעורר ממנה

חשבתי על שירות לאומי.. אבל המקום היחיד שהרגיש לי מתאים דחה אתהבקשה כנראה בגלל הפטור הנפשי מה שמשאיר לי עבודה ולימודים, להשאר משועבדת למערכת.

לעבוד בעבודה כיפית וללמוד מקצוע כיפי זה שיעבוד למערכת? אולי את פשוט עצלנית שמחפשת לעצמה תירוצים לעשות את המינימום או לא לעשות כלום, כי הכי קל לעשות שירות לאומי ששם היחס רך ומבין ומשלמים לך את ה-1000 שקל שלך ואין אחריות או פחד... אבל זה לא העולם האמיתי

אני רואה אחרים שפשוט עושים שירות איפה שיש מקום פשוט, שעושים תפקידים פשוט זוועה רק כדי לסמן את הוי הזה ואני .. לאמתכוונת לעשות את זה לעצמי
זה פשוט דפוק כמה שהסביבה משפיעה, לא משנה כמה אהיה שלמה עם עצמי תמיד יהיו הפרצופים המזלזלים אחרי שנודע על הפטור,

אחרי שאת עוברת את גיל 25 לאף אחד לא איכפת מהצבא, להיפך יש לאנשים סלידה מהצבא והם מרגישים שדפקו אותם ובזבזו להם שנים יפות מהחיים - ולכן הם לא אוהבים להיזכר או לדבר על הצבא בכלל. זאת הסיבה שמגייסים בגיל 18 ולא 25, כי אנשים הם מאוד מטומטמים בגיל 18 ולא חושבים על כלום באופן עצמאי.

תמיד יהיו ההערות מהמשפחה, תמיד יהיה האחד הזה שיערער אותך. אני רושמת את זה ואומרת fuck it אז לרשום את זה קצת עשה את שלו ..:)

הדרך היחידה לעצור הערות עם המשפחה היא להתעמת איתם - ברגע שהם רואים שהם יכולים לזלזל בך ואת שותקת ברור שהם ימשיכו, אבל אנשים פוחדים להתעמת וברגע שתריבי עם בן משפחה פעם אחת הם יכבדו אותך יותר ויתייסחו אלייך גם כאל אדם בוגר ולא כילדה טיפשה שאפשר להטיף לה מוסר ולקבוע לה איך לחיות

זה פשוט פוסט פריקה, מצטערת שבזבזתי לכם.ן את הזמן ותודה אם קראת :cry:


עניתי לא רק לך אלא לרבים אחרים שזה עשוי לעזור להם לצאת משטיפת המוח והטמטום המיליטריסטי במדינה המפגרת הזאת

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 34 אורחים