אז היום הייתה לי פגישה עם הקפ״סית. לפני הפגישה דיברתי עם אנשים, שיננתי את טרגט 21 וקראתי המון נושאים על השחרור, טיפים ושאלות.
דיברתי אצלה חלש ובאדישות, הסתכלתי לרצפה ואפילו רעדתי. אמרתי לה שאני בודד בבית ובבסיס, שיש לי מחשבות אובדניות, לא ישן ולא אוכל כמעט. נתתי לה להוביל את השיחה ועניתי תשובות קצרות. היא איכשהו הבינה שמעבר לבסיס פתוח (למרות שאני נוסע 3 שעות לכל כיוון) עזר לי קצת.
בסוף היא אמרה שהם לא ממהרים לשחרר חיילים והיא רואה שגם בבית קשה לי ואני בודד ורוצה לעזור לי להסתדר עם אנשים ולפתח קשרים (אמרתי שלא היה לי חברים כמעט אף פעם). שיש לי פוטנציאל וקבעה לי פגישה בעוד שלושה שבועות, אמרה שהיא אולי תעבור יחידה ויהיה לי קפ״ס אחר. אמרה שאם אני לא אסתדר יש דרכים לעזור כמו פרופיל 21 והפנייה לפסיכיאטר.
לא לתפקד בבסיס לא עוזר כי גם ככה אני לא עושה כלום בבסיס וכמעט כל היום יושב ומשחק שולה המוקשים במחשב או שאני בטלפון. ההורים שלי ניסו לדבר עם מפקד הגף והוא מנסה לעזור, אמר שימליץ להחליף בסיס, הוא לא יודע ממש שאני רוצה להשתחרר.
מה אפשר לעשות עכשיו ולמה זו הייתה התגובה של הקפ״סית? מה עשיתי לא טוב? אני חושב להיכנס לבידוד כדי לא להגיע לבסיס ולבוא למפגש בעוד שלושה שבועות ולנסות להחמיר את המצב שלי (איך אפשר?), אם זה לא יעזור אז ללכת לפסיכיאטר פרטי ולבקש המלצה לשחרור.
אשמח לעזרה
