גיליון חדש של מצד שני

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Anonymous

הודעהעל ידי Anonymous » 12 מרץ 2006 18:34

בבקשה העבר/י הודעה זו לרשימת
התפוצה שלך



Xסטרה שמאל


Text Box:




גיליון חדש כפול (מס' 14-15)
של "מצד שני
"


 


עורכת:
יסמין הלוי



עורך
גרפי: דיויד מסי



 


בהוצאת


המרכז
לאינפורמציה אלטרנטיבית



www.alternativenews.org


 


פרטים
על מנויים ורכישה:



נעה
או אביטל  
noa@alt-info.org


טלפון:
 02-624-1159
;


תא דואר 31417
ירושלים, 91313



 


 


תוכן
העניינים
:


 


4                    
הכיבוש לא עוצר במחסוםיהודה שנהב מתרגז שהקו הירוק הפך לחזות הכל


10                 
היכן השמאל בישראל "הדמוקרטית"?שולמית אלוני מקוננת על התרפסות השמאל
בפני   הימין והצבא


14                 
שלום-שלום לשמאל המקצועייעל ברדה מהללת את פעילי השטח


20                 
ואף על פי כן
רונן אידלמן
מתעודד מהמאבק נגד הגדר ומצייר חזון של תקווה


24                 
"לאן
נעלמתם?"
– חררדו
לייבנר
מתחקה אחר הלבטים הארגוניים של תנועת תעאיוש


32                 
"הימנים לפחות לא
משקרים"
ורה
ריידר
מתארת איך הופקר הציבור הרוסי לימין


38                 
לא הכיבוש משחית
רפי שובלי צולל לנבכי היחסים המורכבים בין המזרחים לשמאל


42                 
מיליטריזם חומרני
יגיל לוי מסביר איך הצבא ממשיך לשמור על מעמדו למרות הכל 


48        יציאה
מתמדת מן הארון
חנה ספרן בודקת מה היה לנו בעשורים של פעילות
פמיניסטית



52        סוד
הקסם של מצפן
מיכאל ורשבסקי ברטרוספקטיבה אופטימית



56        לבו
במזרח
סמי שלום שטרית ברטרוספקטיבה מסוף מערב על בית הספר קדמה



62        לך תבנה מדינה
–  ג'מאל זחאלקה מספר על
הניסיון הפרלמנטרי של בל"ד



68        מיהו קומוניסט
אפרים דוידי מחדד שוב את מה שחסר למפלגה הוותיקה



72        האפשרות
הגרועה ביותר: טעינו
הלל כהן מציע לשמאל הישראלי להיפטר מרגשי
האשמה



76        כרוניקה
של שמאל
אילן הלוי ממפה את המחנה



80           דמוקרטיה אמיתית מתחילה בהתעורות
הווארד זין וגארי קריין קוראים לאמריקאים לצאת לרחובות



82        אדמת הצדיק
הטהורה
– סיפור קצר מאת עלא חליחל



86        להם
זה עלה יותר
שיר חבר על ספרו של שלמה סבירסקי "מחיר
היוהרה"



87        לחוד או ביחד– מיכאל ורשבסקי על ספרו של לאון
זהבי



88        כל
השכנים כולם
ערן טורבינר מכניס את "ארץ המתנחלים"
לפרופורציה






פתח דבר


 


אין ספק שהשמאל במקומותינו
מיואש. הפעילים והארגונים הישראליים המתנגדים לכיבוש הולכים ופוחתים, הולכים
ונשחקים, והכוח העצום והמוטיבציה שהיו לכמה מאות אנשים לפני חמש שנים עם ההלם של
פרוץ האינתיפאדה דועכים נוכח הסיזיפיות של המאבק, שסופו אינו נראה באופק. אפשר
אמנם לדבר על הצלחות קטנות, בודדות, במאבקים מקומיים, על התרחבות חסרת תקדים של
פעולות מחאה, של פעולות משותפות לישראלים ופלסטינים או של סרבנות פוליטית, ובכל
זאת – כל אלה מתגמדים מול העובדות בשטח, שנקבעות בהררי בטון, בעקירת עצים ובהריסת
בתים בכל מקום בין הנהר לים על ידי הממשלה הכי ימנית שהיתה פה אי פעם.


ה"שמאל" הפסיד
בארצות הברית, והוא הולך ויורד מגדולתו ברוב ארצות מערב אירופה. במדינות הערביות
שסביבנו השמאל הוא חוג אקסקלוסיבי הנאבק בקושי במשטרים בלתי דמוקרטיים
ובאופוזיציות שמרניות ופונדמנטליסטיות. אולם בהרבה מקומות יש נטייה לחזור אל ערכי
משפחה ודת, אל פטריוטיזם מסתגר ובדלני, אל קפיטליזם אנוכי, לבחירה במשטר של פחד
ובוויתור על זכויות דמוקרטיות על מנת להתגונן מן "הטרור". גם במקומות
שבהם השמאל מצליח – באורוגוואי, בברזיל, בדרום אפריקה, בהודו – הוא עושה זאת תוך
הורדת ציפיות וויתור על יעדים רדיקליים.


בארץ מתבטא ההבדל בין שלטון
הימין לשלטון השמאל הציוני בעיקר ביחסו ליהודים, ובמידה פחותה מזאת ביחסו
לפלסטינים אזרחי ישראל. ככל שהדברים אמורים בפלסטינים תושבי השטחים הכבושים – כאן
ההבדלים בין ממשלות ימין ו"שמאל" הוא מזערי ואולי אף לא מורגש. זה מוזר,
כי למראית עין, הימין וה"שמאל" נבדלים ביניהם בעיקר בתחום המדיני, כלומר
בפתרון שהם מציעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבחינה כלכלית, כבר הרבה שנים לא היתה
כאן חלופה אמיתית למדיניות הקפיטליסטית הניאו-ליברלית של שני הגושים הפוליטיים
הגדולים. רק כעת, עם תחילת מערכת הבחירות של 2006 ושינוי המצב הפוליטי אחרי שלוש
שנים של קיפאון, נשמע לפתע קול אחר מבחינה כלכלית.


יש כאלה הסבורים כי "ככל
שיהיה יותר רע כך יהיה יותר טוב", שבלי התמוטטות טוטאלית דבר לא ישתפר,
ולפיכך מוטב שתיעלם גם מראית העין של השמאל ויידע העולם שאין בישראל שום כוח
משמעותי החותר לשלום. מצד שני, כדאי לזכור שכל הידרדרות רק מחמירה את המצב, וכל
נזק ועוול שנעשה מקטין את הסיכוי לתקן אותו בזמן הקרוב: הלבבות מתמלאים שנאה ופחד,
ואלה הם האמא והאבא של הבורות, ההסתגרות, הגזענות, האלימות הרצחנית. לפיכך, ייתכן
שעדיף גם שמאל מתון ופושר על פני הג'ונגל הימני המשתולל כעת סביבנו. וחוץ מזה, לא
בטוח שיש כזה "עולם" שיראה ויעשה משהו.


מכל מקום, המציאות משפיעה על
יכולת הפעולה שלנו: כאשר חקירות שב"כ או אמצעים חדישים ומסוכנים לפיזור
הפגננות הן מנת חלקו של כל מי שמעז ללכת נגד הזרם, בין אם נסע למחנה הפליטים ג'נין
או רק להפגין נגד הגדר עם בעלי ברית פלסטינים, יש כרסום מתמשך ביכולת שלנו להפיץ
את המסרים הללו הלאה. השיח הציבורי מידלדל והולך, רמת הדיון יורדת, ואיתה מצטמצמת
כל השקפת העולם הנחשבת לשמאלית: מבחינה מדינית אולי עוד נשאר ממנה משהו, אבל ההיבט
המדיני מנותק ממהקשר החברתי, הכלכלי, המיגדרי, הסביבתי, וכן הלאה. כל אלה עברו
סקטוריאליזציה, ואין כמעט פעילות הוליסטית המביאה בחשבון את כל הגורמים – לא ברמה
הפרלמנטרית ולא ברמה החוץ-פרלמנטרית. יוצא אפוא שאנחנו חיים בצל השיח הפוליטי
הימני, שהוא למעשה מעין העדר שיח: הוא מרדד כל תהליך לתופעה חד-ממדית, סינכרונית,
נטולת הקשר, אך מפיק תמונות בודדות שמצטלמות היטב. החלפת הדיון בצריכה מתמדת של
חדשות-דימויים, פאניקה, פחדים ואשליות היא ביטול הדמוקרטיה כמסגרת דיון של אזרחים
פעילים.


מה חלקנו במצב שנוצר? מהן
השגיאות שנעשו ואפשר היה למנוע, ומה מתוכן הן מגבלות מבניות ונסיבתיות שקשה לנו
להתגבר עליהן? מהם התהליכים שבהם אנו משתתפים, במודע או לא? חסרות לנו אסטרטגיות
חדשות, מסורות של מאבק, ויכולת להתבונן על עצמנו. השמאל אינו חף מטעויות, וגרוע
מכל – נראה שבכל תקופה עלינו להמציא את הגלגל מחדש.


הגיליון שלפניכם הוא ניסיון
לעצור לרגע ולצבור את הידע. פעילים במסגרות שונות בוחנים כאן את הניסיון שצברו, את
הטעויות שעשו ואת ההישגים שהשיגו. הם מתבוננים בכנות, בכאב וגם בגאווה בפעילות שבה
היו או עודם מעורבים וחולקים איתנו את תובנותיהם.


מקובל לבחון גיליון לא רק במה
שיש בו אלא גם במה שאין בו, ואכן, הגיליון רחוק מלהכיל את כל המאבקים החשובים
בשמאל לדורותיו. נושאים כמו פוליטיקה הומו/לסבית, "איכות הסביבה", מאבקי
עובדים ועוד רבים חסרים כאן. גם לא נעשה ניסיון להביא תמונה מאוזנת: כל מאבק נסקר
מנקודת מבטו של אחד האנשים המזוהים איתו ביותר, ואין פה שוויון בין נשים לגברים,
בין אשכנזים למזרחים או בין יהודים לערבים. אם תרצו, זהו עוד אספקט של המצב שבו
אנחנו נמצאים.


יסמין הלוי

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים