אחרי שחיכיתי שעתיים וחצי ראתה אותי משהיא שאני לא יודעת אם היא קבני"ת או פסיכיאטרית (מישהיא בשם סופי למי שמכיר…)
נכנסתי אלייה והצגתי לה דיכאון קליני עם נטיות אובדניות, כל מה שהיא עשה במשך הפגישה זה לכתוב מלא דברים במחשב ולקראת סוף הפגישה היא צעקה עליי שהיא לא מבינה למה באתי היא לא "יכולה" לעזור לי בשום דבר ושאני יסגיר את עצמי ויחזור ליחידה שלי ואולי אז יוכלו לתת לי טיפול ושיש לי מזל שבכלל הסכימו לראות אותי כי אני עריקה, למרות שהגעתי עם הפנייה מאוד חמורה ממיון.
הרגשתי מאוד מושפלת מהשיחה הזאת ושזה היה ממש ביזבוז זמן… עכשיו אני לא יודעת מה לעשות כי אני עריקה כבר שנה ואין מצב שאני מסגירה את עצמי בקרוב…
.
