הי,

א. לא צריך דרמות.

ב. מאוד חשוב יהיה להזכיר את ניסיון ההתאבדות של אבא שלך (בהנחה שהיה כזה,
ואם עכשיו הוא מכחיש אותו, אז זה אולי גם משהו. אם לא היה, ואתה מנסה
להמציא לעצמך "סיפור כיסוי" – תעזוב את זה. זה די דבילי). אבל,

ג. מאוד לא נכון יהיה להסתמך על ניסיון ההתאבדות של אבא שלך, או על התעללות בילדות (אם הייתה – שוב, תזכיר את זה כמובן, אבל לא זה הקייס שלך).

ד. הדבר האחד והיחיד שאתה יכול להסתמך עליו זה המצב שלך עכשיו. זה לא תפקידך להסביר לקב"ן למה אתה נמצא במצב נפשי קשה.
את זה תשאיר לקב"ן. מאוד כדאי שמידע רלוונטי יגיע אליו, כמובן, אבל כל עוד
הוא לא רואה במו עיניו, מלהסתכל עליך, שהמצב שלך קשה כאן ועכשיו, כל המידע
הזה יהיה לא רלוונטי. מצד שני, אם המצב שלך כאן ועכשיו קשה אז אתה לא ממש
יכול להיכנס אתו לשיחות ארוכות עם הסברים מפורטים על כל קורות חייך. זה לא
משהו שאנשים במצב נפשי קשה מסוגלים לעשות.

לכל הדברים שכתבתי כאן יש הסתייגות משמעותית: הכל תלוי מאוד במעמד שלך מול
הצבא כרגע. אם אתה לפני צו ראשון המצב שלך שונה מאשר אם אתה באמצע שירות
סדיר, או אם אתה במילואים. לא כתבת שום דבר בנושא, אז קצת קשה להיות יותר
ספציפי. בגדול, אם אתה עכשיו בצבא – הרבה יותר חשוב להראות שאתה במצוקה
קשה כאן ועכשיו, מאשר אם אתה עוד רחוק מתאריך הגיוס.

לגבי המצב הכלכלי הקשה – זה בפני עצמו לא נושא לטיפולו של הקב"ן. זה אפילו
לא משהו שכדאי להזכיר, אלא אם זה עולה ביוזמתו (כי זו אחת הסיבות הנפוצות
להימנעות משירות צבאי, וסביר להניח שאם תעלה את הענין הכלכלי, הקב"ן ייטה
יותר לחשוד בך כמתחזה. זה עדיין יותר חשוב להזכיר את ניסיון ההתאבדות של
אביך, על הרקע הכלכלי, או בלי אזכור של הרקע, כי זה מעיד על היסטוריה
משפחתית, וזה חשוב מאוד).

בהצלחה,
סרגיי.

אם אתה מלש"ב, במידה וירצו לשחרר אותך, בד"כ יזמנו את אחד ההורים.