אני בצבא כבר 4 חודשים בתפקיד עורפי זה לא תורם כלום חוץ מכאבי לב ותחושת עלבון שעושים ממך כזה קטן. הצבא "כביכול " מבגר אותך בכך שהוא נותן לך משמעת (תעשה מה שאומרים לך או ריתוק/כלא) ועצמאות (תשעשע את עצמך בזמן שאנחנו מושכים אותך כי יש לנו מספיק סד"כ אבל לא מודים בכך).

האופי שלך לא התעצב בצבא אלא מתי שתהייה אחראי לנהל את החיים שלך עם משכורת אמיתית ולוח זמנים חופשי משלך. לא תוכל להתגבר בצבא גם לא בתפקיד קרבי.זה שאתה יכול לקחת חיים לא אומר שאתה מספיק בוגר בשביל לקחת אחריות.

הייתי במצב שלך וגם אני שאלתי שאלה דומה בפורום, רציתי לראות זאת בעצמי וחוויתי על בשרי. אולי אומרים לי שאני יותר בוגר אבל אני יותר נלחם על מה שחשוב לי כי לקחו ממני כל כך הרבה דברים בסיסיים מאז שהתגייסתי.

אם אתה מלש"ב ואם כבר התגייסת, ברח כל עוד נפשך בך.
חזק ואמץ.

סליחה שאני מקפיץ אבל אני חייב להגיד איך הצבא שינה אותי(לדעתי לרעה).
קודם כל אחרי 7 חודשים בצבא נהייתי אגואיסט ואדם שאכפת לו רק מעצמו מהסיבה שלהיות בצבא בשבילי זה כמו הישרדות באי בודד בלי אוכל והגיינה ועם עוד הרבה אנשים שצריך להאבק איתם על זכויות, כי בצבא דברים משיגים רק בכוח.
בנוסף, אם נגיד אני יהיה בעבודה אזרחית והתייחסו אלי לא יפה, אני פשוט ילך כי פיתחתי בצבא מן פחד כזה מעונשים של צבא (ריתוק,כלא…) שכבר באזרחות אני לא מפחד מכלום, קשה להסביר את זה בכתב אבל אני מקווה שהבנתם חלק.
בקיצור הצבא עשה אותי אגרסיבי ואדם שחושב רק על עצמו.

לדעתי אגואיסט שחושב רק על עצמו זאת תכונה טובה.
במידה ואין אלוהים, אין שום סיבה להיות אדם טוב לזולת.

אתה נשמע חכם. אתה בטוח יודע שהרעיון הוא שלא ידעו עד כמה אתה אגואיסט.